רישום 8,092 מצבות מבית העלמין שעל הר הזיתים בירושלים.
נא לקרוא בעיון את ההנחיות הרשומות מטה לפני השימוש במנוע חיפוש.
באתר החל מ-31 במאי 2009
לחצו כאן לחיפוש ברשומות ארץ ישראל
לזכר הורי היקרים לורט ופרוספר כהן ע"ה
הקדמה
בית הקברות שעל הר זיתים בירושלים הינו בן כ-3,000 שנה והוא העתיק ביותר הקיים עד היום בארץ ישראל ובעולם. זהו מקום שבו בחרו להיקבר יהודים רבים מאוד מכל קצווי העולם.
במשך הדורות, המצבות והגלעדים, אם בכלל היו, התפוררו ושקעו באדמה ואינם נראים יותר. בצורה זאת נוצרו שכבות, וזאת הסיבה שהמצבה הקדומה ביותר שרשם בריסק היא משנת התכ"ח (1667). אבל יש לציין שישנן אך ורק 6 מצבות מן המאה ה-17. מתוך סך של 8,090 מצבות, 205 משתייכות למאה ה-18 ו-65 מהן מתוארכות משני העשורים האחרונים של המאה ה-18. כ-67% מכלל המצבות הן מן המאה ה-19. יש עוד להדגיש שכרבע מן המצבות אינן נושאות לא שם ולא תאריך ואלה הן לרוב מצבות של ילדים קטנים.
בהתאם לדברי אנשי שתי החברות קדישא הוותיקות בירושלים, התחיל בריסק את הרישום מכיפת הר הזיתים, החלק שנהרס כליל בתקופת השלטון הירדני (1948-1967) כאשר בנו שם בית מלון וסללו כביש. בריסק התכוון לרשום את כל המצבות שבהר הזיתים, אך הוא הלך לעולמו בטרם הספיק לבצע את המשימה.
שם הספר "חלקת מחוקק" הינו ביטוי לקוח מספר דברים (לג: כא) ופירושו מקום קבורה של המחוקק, דהיינו זה שנתן את התורה, כלומר "מקום קבורתו של משה רבנו". "חלקת מחוקק" פורסם בתחילה ב-4 חוברות בודדות ובשנת 1913 פורסמו החוברות בכריכה אחת כספר. 8,090 כתובות המצבות שנמנו מכסות ברובן את התקופה 1740-1906 והן מסודרות לפי החלקות והשורות. מידי פעם העתיק בריסק את פנקסי החברה הקדישא עבור חלקות אחדות. המצבות הנידונות הן של נשים, גברים וילדים. כ-1,500 כתובות מתייחסות לספרדים וכ-6,500 לאשכנזים. בתוכם על ל-3,000 ילדים, שעבור רבים, כאמור, אין כל פרט מזהה.
הנחיות לשימוש בבסיס הנתונים
הספר "חלקת מחוקק" מופתח לראשונה כאחד הפרויקטים שהוגשו בכנס הבינלאומי שהתקיים בירושלים בשנת 2004. הנתונים הוכנסו ישר בתעתיק ותרגום לאנגלית. בסיס הנתונים המוגש כיום הוא דו-לשוני עברית-אנגלית ושני מנועי חיפוש בשתי שפות אלה הותקנו לנוחות החוקר.
-
מבנה בסיס הנתונים
השתמשנו בתוכנת EXCEL כדי לבנות בסיס נתונים המבוסס על פרטי מידע הכתובים כטקסט, כאשר העיקרון המנחה הוא שכל עמודה כוללת אותו סוג של מידע, כגון, שם משפחה, שם פרטי, וכו'.
1.1. זהות הנפטר
הואיל ונתקלנו במקרים רבים בהם זהות הנפטר ניתנה ע"י שמו הפרטי ושם אביו, הוקדשה עמודה לשם האב. מצאנו נפטרים שלגביהם רשום "נכדו של פלוני", ללא מתן שם האב. זאת הסיבה שנאלצנו להקדיש עמודה ל"שם הסבא".
אי לכך מנוע החיפוש יכסה את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב, שם הסבא ושם האם.
הוספנו עמודת "הערות" הכלולת מידע שלא נכלל באף מקום אחר. מידע זה הוא מקצוע האדם, או מקצוע אביו, סיבת המוות כגון "יולדת", תאונה וכו'.
1.2. מקום הלידה
נתון זה נרשם כאשר נמצא בכתובת המצבה. הוא קיים עבור כ-50% מן הנפטרים, ויש לשער שרבים מן הילדים הנפטרים הם ילידי ירושלים והדבר לא רשום.
1.3. תאריכי הפטירה
אלה נרשמו כפי שהם במקור, דהיינו לפי הלוח העברי, גם בעברית וגם בתעתיק לאנגלית ובנוסף ניתנו גם התאריכים המקבילים לפי הלוח הגרגוריאני.
1.4. מקום הקבורה
ניתן מספרה או שמה של החלקה, וכמו כן מס' השורה בה ומס' המקום בשורה. כאשר המחבר השתמש בפנקס החברה הקדישא רשום רק מס' החלקה בציון "פנקס החב' קדישא".
-
חיפוש שמות:
מובאים כ-1,500 רישומי מצבות של הספרדים. ל-90% מהם יש שם משפחה ושם פרטי. נדיר למצוא כאן שם האב, ושם מקום הלידה ניתן לעתים רחוקות.
לעומת זאת, אצל האשכנזים שמות המשפחה נדירים (20%). זהותו של הנפטר מוגדרת בדרך כלל בעזרת שני שמות פרטיים, שני שמותיו הפרטיים של האב ומקום הולדתו של הנפטר.
2.1 האיות של שמות המשפחה והשמות הפרטיים
כל השמות האשכנזיים נכתבו לפי כללי האיות של שפת היידיש ולא לפי כללי האיות העברי. יש לציין שגם השמות הספרדים זכו לאיות בגוון שפת היידיש, ונוספו אל"פים במטרה לבטא את הצליל A".
2.1.1. במטרה להקל על החיפוש אוחדו האיותים העבריים השונים של שם אחד כגון: בשם בסן (BASSAN ), הנמצא כ-באסאן, באסן, בסאן ובשאן, הושאר הכתיב הנפוץ יותר במטרה להישאר צמודים למקור ככל שניתן.
2.1.2. האיות הלועזי של שמות המשפחה תואם במידה רבה את הצורה בה הם בדרך כלל נכתבים והסיבה היא כי לרוב אלה הם שמות לועזיים כגון: ווינשטיין-WEINSTEIN וואלפינזאהן- WOLFENSOHN
2.1.3. האיות הלועזי של השמות הפרטיים: אלה נכתבו בהתאם לכללי התעתיק מן השפה העברית לאותיות לטיניות, וזאת מן הסיבה שרוב השמות בפרטיים הם שמות עבריים. דוגמא: רחל- RAHEL ולא Rachel או מרדכי MORDEKHAIולא Mordechai כמקובל אצל רבים.
2.1.4. בחיפוש שם פרטי, התוצאה תכלול את כל השמות הפרטיים כפי שהם רשומים בחלקת המחוקק: של הנפטר, של אביו, של אמו, של סבו ושל בן או בת זוגו.
2.1.5. כאשר מחפשים שם פרטי כפול יש לנסות לחפש לפי כל אחד מהשמות בנפרד ע"י הקלדת שלש אותיות רצופות מהשם ולבחור את האפשרות contains במנוע החיפוש.
-
שמות מקום הלידה
3.1. התפוצה הספרדית: האיות הלועזי של שמות מקומות אלה לא היווה קושי, כי באותם האזורים בהם חיו היהודים הספרדים, שמות המקומות עברו מעט מאוד שינויים.
3.2. התפוצה האשכנזית: שמות הקהילות נמצאו מאויתים ביידיש כפי שהיו ידועים ומקובלים באותם האזורים.
כאשר שם של מקום הופיע פעמים רבות והוא כתוב בצורות שונות, האיות אוחד לזה שהופיע לרוב. דבר זה נעשה שוב במטרה להקל על אחזור המידע במנוע החיפוש.
בלועזית השמות נקבעו לפי השמות המקובלים כיום, וכך גם שמות המדינות שבהן אותם המקומות נמצאים היום. לשם כך השתמשנו בבסיס הנתונים של הקהילות היהודיות שבאתר הג'ואישג'ן[2] וכמו כן במהדורת 2002 של [3]Where Once We Walked.
המדינות הרשומות בשפה העברית זהות לאלה שבשפה האנגלית.
המלצה
1. יש לנסות ולחפש את שם המשפחה גם כאשר ידוע מראש שקטן הסיכוי למצוא נפטר לפיו.
2. יש לחפש את הנפטר על פי שמותיו הפרטיים. יתכן ושמות אלה עבריים, אך הם רשומים בגרסתם ביידיש או להפך, למשל "נפתלי" יכול להתחלף עם הערש או וואלף או זאב.
3. שמות הקהילות יהיו כפי שהם ידועים ביידיש.
4. יש עוד לשים לב לתוכן ההערות (ראה סעיף (1.1)
5. אם שום דבר לא מצליח, יש עוד אפשרות לחפש בעזרת שלוש אותיות מתוך המילה
6. וכאשר לא מוצאים שום דבר יש לפנות לחברא קדישא כי, כאמור, 'חלקת מחוקק' מכסה אך ורק את כיפת הר הזיתים.
מתאמת הפרויקט: מטילדה טג'ר
2004, 2009
[1] מאת אשר ליב בריסק. ירושלים, 1906-1913.
[2] http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetlmaster
[3]Amdur Sack, Sallyann ו- Gary Mokotoff. Where Once We Walked. 2nd edition. Avotaynu, 2002.
