האתר מצוי בתהליך תחזוקה יזום, במהלך ה- 24 שעות הקרובות
לא ניתן יהיה לבצע פעולות באתר כגון הרשמה לפעילויות, הרשמה לעמותה וחידוש דמי חבר.
ניתן יהיה לשוב ולבצע פעולות אלו ב- 25/11

נתינים ובני חסות בריטיים

הנציגות הקונסולארית הבריטית פתחה את משרדיה בירושלים ב-1839 במטרה לעורר את התעניינותם של מיסיונרים אירופיים בארץ ישראל. הדבר התרחש בו זמנית עם התעצמות עליתם של יהודים שבאו להתיישב בא”י מטעמים לאומיים.

לחצו כאן לחיפוש ברשומות ארץ ישראל

הקונסוליה הבריטית בירושלים נפתחה ב-1839 כתוצאה מהתעצמות ההתעניינות בארץ ישראל ע”י המעצמות המערביות וע”י מיסיונרים, כאשר חשו בהתפרקותה העתידית של האימפריה העות’מנית ה”חולה”. סיבותיהן של המעצמות המערביות להקים כאן נציגויות קונסולאריות התקיימו בו זמנית עם התגברותה של עליית יהודים לארץ ישראל, הפעם מטעמים לאומיים-ציוניים. יש עוד לקחת בחשבון כי המשטר העות’מנינחלש מאוד בגלל פלישת מצרים לארץ ישראל. אומנם העות’מנים כבשו את הארץ בחזרה אך עוצמתם נחלשה עד כדי כך שנאלצו להרשות את פעילותן של המעצמות האירופיות בארץ. בריטניה הפכה להיות המעצמה הפעילה ביותר בא”י.
 
עם פרוץ מלחמת העולם ה-1, נאלצה הנציגות הקונסולארית הבריטית לסגור את דלתותיה. הקונסול שרף חלק מן המסמכים והעביר את החלק האחר לקונסוליה האמריקאית, עד שארה”ב נכנסה אף היא למלחמה נגד תורכיה. אז הועברוהמסמכים לקונסוליה הספרדית. עם תום תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ב1948, הועברו התעודות הארכיוניות אל גנזך המדינה אך הן ניזוקו בזמן מלחמת העצמאות.
 
כיום רשימות בני חסות בריטית ובעלי נתינות בריטית נמצאות בגנזך המדינה וגם במחלקת הארכיונים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. רשימות אלה מתייחסות לא רק לאלה שנרשמו בירושלים אלא גם ביפו, צפת, שכם וחברון.
 
החברה הגניאלוגית הישראלית מפתחה את שני תיקי המסמכים האלה יחד לרשימה אחת- התיק שבמח’ הארכיונים לבית הספרים (מס’ 1513) והתיק שבגנזך המדינה (מס’ 786/3)- אף על פי ששני התיקים מכילים פרטים שונים.
כאשר השמות הרשומים באותיות משופעות, פירוש הדבר ששמות אלה מופיעים בשתי הרשימות גם יחד. לעתים רשומות משפחות שלמות ולעתים מתועד אך ורק ראש המשפחה. רבים מן היהודים האלה היו רוסים אשר ויתרו של נתינותם הרוסית המקורית, או יהודים מצפון אפריקה, במיוחד מאלג’יריה, שויתרו על נתינותם הצרפתית. כאשר השתמשו במושג “זר” (Foreign) הכוונה לאנשים לא-בריטיים.
 
הרשימות המקוריות כתובות באנגלית ואיות השמות הובא כפי שכתוב שם. אי לכך, ייתכן שאותו השם אוית בדרכים שונות כגון:  Benyamin או  , Amzalk ,Benjamin  או Amzallag או Amzalag Yussef  או Yossef
 
הסברים לעמודות מסוימות:
אחרי העמודה “מדינת הלידה” ( (Country of Birth נמצאת העמודה “מידע הקונסוליה הבריטית” (British Consulate (Data . כאן העמודה הראשונה נותנת את המידע בשנת הרישום.
במידה ומס’ התעודה מתחיל ב-1513, ייתכנו רשימות שונות. תמצאו את מס’ התעודה, לפניו הסימן #, לאחר מכן שנת הרישום.
במידה ומס’ התעודה מתחיל ב: 786, תופיע אך ורק שנת הרישום הראשון.
בעמודות הבאות תמצאו פרטים על רישומים קודמים, ולפעמים אפילו מקום הרישום. הסימן # בא לפני מס’ התעודה ואחריו השנה.
בעמודות שלאחר כמן, יופיע מידע על הקונסוליה בה נרשמו האנשים. המידע הכללי אינו תמיד זהה עבור כל אחד.
 
מנהלת הפרויקט: מטילדה א. טג’ר
דצמבר 2007

נגישות