על 150 קורבנות מאורעות תרפ"ט בירושלים, מוצא, חברון, תל אביב, באר טוביה, חולדה, חיפה, צפת ועין זיתים.
לחצו כאן לחיפוש ברשומות ארץ ישראל
בין 1922 לבין 1928 היו היחסים בין ערביי ויהודי א"י פחות או יותר תקינים. אולם, בסוף 1928 החלה תקופה חדשה בה התרחשו בירושלים תקריות קטנות בין יהודים לערבים בעניין זכותם של יהודים להתפלל בכותל המערבי. ויכוחים אלה הובילו להתפרצות אלימה ביותר באוגוסט 1929 כאשר חג' אמין אל חוסייני, מופתי ירושלים, ליבה את כעסם של הערבים בהאשימו את היהודים כמסכנים את המסגדים ואת כל האתרים הקדושים לאיסלם. למחרת, ב-14 באוגוסט 1929, צעדו כ-6,000 יהודים בתל אביב ושרו "הכותל שלנו". למחרת הפגינו מאות יהודים ליד הכותל. ביום שישי ה-16 באוגוסט, לאחר דרשה מלהיבה את הרוחות וקריאה להפגנה ע"י המועצה האיסלמית העליונה, צעדו הערבים לעבר הכותל ושם שרפו ספרי תפילה ופתקי בקשה שבין אבני הכותל. שבוע לאחר מכן, ביום שישי ה-23 באוגוסט, גברה האלימות והתפשטה אל כל רחבי הארץ, כאשר כנופיות ערביות התקיפו יהודים בירושלים, מוצא, חברון, תל אביב, צפת ומקומות אחרים. שוטרים ערביים לעתים הוסיפו ונתנו יד לפורעים. ההתקפות בתל אביב ובחיפה היו מצומצמות הודות להגנה היהודית. נפלו קורבנות רבים במיוחד בחברון, שם נהרגו באכזריות רבה כ-67 איש ובצפת גבו הפרעות 18 קורבנות. בסה"כ נהרגו 133 איש ונפצעו מעל ל-300.
המפתח המוער מתבסס על שני ספרים אשר אפשרו להוסיף פרטים ביוגרפיים לשמותיהם של הקורבנות יחד עם תיאור התנאים בהם נהרגו.
ביבליוגרפיה
ברזין, א.צ. יזכור עם ישראל את קדושי אב תרפ"ט. ירושלים, תר"ץ. 271 ע'
Morris, Benney. Righteous Victims: A History of the Zionist-Arab Conflict, 1881-1999. New York, A.A.Knopf, 1999. xiv, 751 p.
הודעה רשמית על אלו שנרצחו במאורעות תרפ"ט
רשימה של כל אלו שנהרגו במאורעות תרפ"ט פורסמה ב-30 באוגוסט 1929.
בתחילתה קובעת ההודעה כי הבריטים אסרו על הפרסום בעיתונים, ולכן המידע פורסם בהוצאות מיוחדות. ב-30 באוגוסט, מספר הנרצחים הגיע ל-113, ובסוף המאורעות הגיע ל-133.
סריקה של ההודעה על שמות הקורבנות
גלויות מצולמות של חילול הקודש במאורעות תר"פ
ניתן לחפש במאגר זה עם שם הקורבן בעברית או באנגלית, אך המידע זמין רק באנגלית.
