האתר מצוי בתהליך תחזוקה יזום, במהלך ה- 24 שעות הקרובות
לא ניתן יהיה לבצע פעולות באתר כגון הרשמה לפעילויות, הרשמה לעמותה וחידוש דמי חבר.
ניתן יהיה לשוב ולבצע פעולות אלו ב- 25/11

שאלות ותשובות – מפקדי מונטיפיורי

דף זה של אתר מוקדש לזכרה של איטע (עדה) שטיין ע”ה.

FAQs – קובץ תשובות לשאלות השכיחות:

·     כיצד ניתן לעלעל במפקד אוכלוסין שלם?
·      מתי אוכל לגלות ולעקוב אחר משפחתי על פי שם המשפחה? 
·     מדוע איות השמות שונה מזה הנהוג כיום?
·      איך אוכל למצוא את הרב-סבא שלי אם אינני יודע איך לאיית את שמו?
·      חשבתי שהמשפחה שלי הגיעה ממרוקו, מדוע כתוב במפקד האוכלוסין שהם הגיעו מאלג’יר?
·      חשבתי שהמשפחה שלי הגיעה מפולין, מדוע כתוב במפקד האוכלוסין שהם הגיעו מרוסיה?
·      מה ההבדל בין ספרדים ומערביים?
·      האם ניתן לברר מתי משפחתי היגרה לארץ-ישראל?
·      מה פירוש ההפניה ברשימות אל אדם אחר? מדוע הם לא מופיעים כמשפחה אחת?
·      מדוע מפקד האוכלוסין באלכסנדריה הוא המפקד היחיד שנערך מחוץ לארץ הקודש?
 
·      כיצד ניתן לעלעל במפקד אוכלוסין שלם?

בראש העמוד הפותח את החיפוש במפקדי מונטיפיורי, בסעיף “חיפוש במפקדי מונטיפיורי” (Search the Censues) – ניתן לראות, ליד “חיפוש פשוט”, ריבועים שבהם רשומות השנים שבהן נערכו המפקדים. בחר בשנה שאתה מעוניין בה ולחץ על GO. בשורה שמעל לטבלה מופיע מספר המשפחות הרשומות בה. הטבלה ניתנת לגלילה לשם חיפוש. ניתן לגולל את דפי הטבלה ולעבור קדימה ואחורה בלחיצה על Next או Previous  שבקצה העמוד.

·      מתי אוכל לגלות ולעקוב אחר משפחתי על פי שם המשפחה?

בערך 90% מן הספרדים שהתפקדו במפקדי מונטיפיורי הם בעלי שם משפחה, לעומת 10% מן המתפקדים האשכנזים. לחיפוש קרובים אשכנזים יש לכתוב את השם הפרטי של אחד מבני המשפחה ואת מקום הלידה של ראש המשפחה.

·      מדוע איות השמות שונה מזה הנהוג כיום?

כל מפקדי האוכלוסין נכתבו בעברית, לכן לא ניתן לדעת כיצד כל משפחה כתבה את שמה בכתב הלטיני. אי לכך ננקטו הכללים הבאים:
o       שמות משפחה מופיעים באיות הרגיל. למשל Schwartz ולא Shvartz; Stein  ולא Shtayn.
o       שמות פרטיים, שבמקורם הם עבריים, מופיעים בתעתיק על פי הטבלה שלהלן. כלומר:  
         Rahel ולא Rachel; 
         Mordekhai ולא Mordechai; 
         Rafael ולא Raphael; 
         Natan ולא Nathan, וכו’.
o       שמות פרטיים ממקור שאינו עברי, כגון יידיש, לאדינו, ערבית, טורקית וכו’, תועתקו על פי אותם הכללים.
 

אותיות עבריותתעתיק
ללועזית
אותיות עבריותתעתיק
ללועזית
אותיות עבריותתעתיק
ללועזית
אA או E או Iז’J as in justעA או E או I
בB או VחHפF או P
גGטTצTZ
ג’DJ או TSHיI או Yצ’TSH as in much
דDכK או KHקK
הHלLרR
וV או UמMשSH as in shoe
זZנNתT
  ס   

 

·      איך אוכל למצוא את הרב-סבא שלי אם אינני יודע איך לאיית את שמו?

כאמור לעיל, איות השמות הפרטיים הוא על פי טבלת התעתיק שלעיל.  יש לזכור כי בפונטיקה העברית אין תנועות כמו בלועזית (השמות  Barnet, Brent, Berent – כולם יכולים להיכתב “ברנט”).
בחיפוש כדאי להיות יצירתי .

·      חשבתי שהמשפחה שלי הגיעה ממרוקו, מדוע כתוב במפקד האוכלוסין שהם הגיעו מאלג’יר?

בדרכם לארץ הקודש, יהודים רבים נדדו מזרחה ממרוקו, לעתים ברגל ולעתים על גבי חמורים. לאחר שחצו את מרוקו, במקרים רבים הם עצרו לתקופה מסוימת באלג’יר כדי להתפרנס. רבים נשארו שנה או שנתיים ולעתים אף יותר, לפני שהמשיכו בדרכם אל ארץ הקודש. לכן, כאשר הם נשאלו “מהיכן הגעתם?” הם ענו “מאלגי’ר”.

·      חשבתי שהמשפחה שלי הגיעה מפולין, מדוע כתוב במפקד האוכלוסין שהם הגיעו מרוסיה?

במאות האחרונות הגבולות והשמות של המדינות במזרח אירופה השתנו על פי המצב המדיני שלהן. בעבר פולין חולקה בין האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית ופרוסיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, חזרה פולין להיות עצמאית בגבולות חדשים. לאחר מלחמת העולם השנייה שוב חלו שינויים בגבולותיה של פולין.
כדי למצוא עיר מסוימת במפה, תורגמו שמות המקומות על פי השימוש הרווח. שמות המדינות שאינן מופיעות במפקדים המקוריים – נוספו כדי לעזור למחפשים.

·      מה ההבדל בין ספרדים ומערביים?

ברישום האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל קיימת חלוקה בין ספרדים לאשכנזים.
האשכנזים נרשמו על פי הכוללים שאליהם הם השתייכו (הכוללים היו קשורים לערים באירופה שמהן נשלח כסף לתמוך בהם).
כל יתר היהודים, כולל הספרדים מן הבלקנים ומצפון אפריקה, וכמו כן יהודים מזרחיים מעיראק, כורדיסטן, פרס, אפגניסטן ועוד – כולם הוכנסו לקטגוריית הספרדים.
בשנת 1860 , יהודי צפון אפריקה הקימו קהילה נפרדת מן הקהילה הספרדית, וזאת בגלל סיבות כלכליות.
הסיבה לכך הייתה כי ועד הקהילה הספרדית חילק את כספי החלוקה כעזרה אך ורק לתלמידי חכמים, בשעה שהעניים קיבלו מעט מאוד. אנשי הקהילה הצפון אפריקאית החדשה קראו לקהילתם –  “הקהילה המערבית”.  שם התואר “מערבי” נבע מכך שאזור צפון אפריקה נקרא בערבית “מאגרב”, כלומר “מערב”. ההבחנה בין ספרדים ומערביים אינה נשמרת בכל מפקדי האוכלוסין.

·      האם ניתן לברר מתי משפחתי היגרה לארץ-ישראל?

בטופסי הרישום של מפקדי האוכלוסין ישנה עמודה שכותרתה “תאריך הגעה”. האינפורמציה הזאת לא תמיד סופקהוכאשר היא ניתנה היא נרשמה בדרכים שונות. ברוב המקרים נרשם תאריך ההגעה על פי לוח השנה היהודי.
כמה מרושמי המפקד העדיפו לציין את מספר השנים שעברו מאז ההגעה לארץ-ישראל. לשם הבהירות, בגרסה הנוכחית של המפקדים מצוינת שנת ההגעה (במקום מספר השנים בארץ).
על פי כמה מרושמי המפקד “תאריך ההגעה” מציין את ההגעה לעיר, ולא את ההגעה לארץ. עובדה זו מסבירה את התופעה שלעתים מצוינת שנת ההגעה גם בין הפרטים על אדם שגר בטבריה
ונולד בירושלים או במקום אחר בארץ-ישראל. ניתן למצוא מידע נוסף בנידון בסעיף “מתודולוגיה”.

·      מה פירוש ההפניה ברשימות אל אדם אחר? מדוע הם לא מופיעים כמשפחה אחת?

לכל תא משפחתי ניתן מספר זיהוי, התקף במשך שני דורות בלבד, “תא משפחתי” כולל אך ורק הורים וילדים לא נשואים המתגוררים בבית ההורים. בני המשפחה המורחבת, כולל ילדים נשואים, נכדים, אחים ואחיות, הורים ו/או מחותנים של אב המשפחה, וכמו כן דיירים המתגוררים באותו בית ואשר אינם קרובי משפחה – כל אלה מקבלים מספרי זיהוי נפרדים.
בהערות מקושרים כל הקרובים האלה למעגל המשפחה. במקרים רבים, גם קרובי משפחה המתגוררים בבתים נפרדים מוזכרים במפקד. גם כאן ההערות מקשרות את בני המשפחה.
ניתן למצוא מידע נוסף בנידון בסעיף “מתודולוגיה”.

·      מדוע מפקד האוכלוסין באלכסנדריה הוא המפקד היחיד שנערך מחוץ לארץ הקודש?

באמצע המאה ה-19 עדיין לא היו קיימים נתיבי הפלגה ישירים לארץ-ישראל ולסוריה. מוחמד עלי פאשה, המושל העות’מאני של מצריים, שיקם את נמל אלכסנדריה וביטל את החרם שבעטיו נאסרה הגעת כלי שיט מאירופה לאלכסנדריה. כך נהפכה אלכסנדריה לנמל שאליו הגיעו לחניית ביניים אלה המתעתדים להגיע לארץ-ישראל או לסוריה. השר משה מונטיפיורי ביקר באלכסנדריה בדרכו לארץ הקודש בשנת 1827 ובשנת 1839, בתקופה שמעמדה של מצריים השתנה באופן מהותי ומוחמד עלי פאשה הפך למעשה לשליט מצרים וסוריה, כולל פלסטינה.
ב-1840 השר משה מונטיפיורי נסע במיוחד לאלכסנדריה בניסיון מוצלח לשכנע את מוחמד עלי פאשה להתערב למען שחרור יהודים שנכלאו בהאשמות שווא בדמשק. בהזדמנות זו, במשך שהייתו הארוכה באלכסנדריה הוא ביצע את מפקד האוכלוסין בקרב התושבים היהודים בעיר.
מונטיפיורי ערך מפקדי אוכלוסין גם בבירות ובצידון, שהיו חלק מהמחוזות העות’מאניים של סוריה ונכללו בין הערים בארץ הקודש.

נגישות