חיפוש רישומי חיים
רישומי חיים הינם מסמכי היסוד בחקר שורשי משפחה הכוללים צירוף של רישומי לידה, נישואין ופטירה. בחוגי הגנאלוגים רישומי חיים ידועים כ-
BMD (Birth, Marriage & Death) ובשפה האנגלית הם נקראים Vital Records.
עם התפתחות המדינה הריכוזית באירופה גבר הצורך בזיהוי מדויק יותר של הנתינים, בעיקר לשם הגיוס לצבא וגביית מיסים. לקראת סוף המאה ה-18 הוציאו שליטי מדינות באירופה צווים שחייבו את נתיניהם לאמץ שם משפחה וערכו מפקדי אוכלוסין לצורך תיעוד כלל ארצי שנאגר בארכיוניהם. מוקדם יותר בהיסטוריה התיעוד נעשה בקרב כל קהילת מוצא. הכנסיות הנוצריות רשמו הטבלות ובהמשך תיעדו גם נישואין ופטירות. לקהילות היהודיות היו רישומים משלהם – המוהלים ניהלו ספרי בריתות ורבנים וועד הקהילה ניהלו ספרי נישואין.
רישומי החיים כוללים מידע רב הכולל שמות, תאריכים ומקומות. לחצו כאן לפרטי המידע המופיעים ברישומי לידה, רישומי נישואין ורישומי פטירה.
רישומי החיים יופיעו בשני פורמטים עיקריים: כסיפור (פורמט נפוליאוני) או בצורה טבלאית. כמו כן, הרישום של תושב מסוים יכול להופיע כשורה בטבלה כללית או שיונפק לו מסמך נפרד המתייחס רק אליו. לצפייה בדוגמאות של שני הפורמטים הללו לחצו כאן.
רישומי חיים תוכלו למצוא בדרך כלל בארכיונים הציבוריים במדינות המוצא של משפחת יעד המחקר. רישומי חיים בני 100 שנים ויותר מרוכזים לרוב בארכיון המחוזי המרכזי.
שימו לב, שלרוב רשאי אדם לבקש תעודה או מסמך המעיד על רישום חיים רק בעבור עצמו או בעבור בן משפחה מקרבה ראשונה. במקרים שהמחקר נעשה על ידי בעלי עניין שאינם קרובי משפחה, כדוגמת גנאלוג חוקר או עורך דין, יש להצטייד בייפוי כוח.
בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה היא הממונה מתוקף החוק על רישום ועדכון מרשם האוכלוסין וזה המקור העיקרי לאיסוף מידע על אזרחי ותושבי המדינה. מרשם האוכלוסין הוא קובץ המכיל את פרטיו האישיים של כל תושב הכולל: מספר זהות, שם ושם משפחה (כולל שמות קודמים), רישומי חיים, שמות ההורים, תאריך הלידה ומקומה, המין, הלאום, הדת, המצב האישי, שם בן / בת הזוג, שמות הילדים (כולל תאריכי לידתם ומינם), אזרחות, המען, כתובת למשלוח דואר (אם היא שונה מהמען) ועוד. את תאריכי הנישואין והגירושין ניתן למצוא בלשכות הנישואין של הרבנות במועצה הדתית בה נרשמו הנישואין.
בפנייה לרשות האוכלוסין לקבלת מידע או תעודה יש לקחת בחשבון כי משרד הפנים בישראל פועל בעניין זה במסגרת שני חוקים הנוגדים זה את זה כביכול, חוק הגנת הפרטיות וצנעת הפרט מזה וכנגדו חופש המידע לפיו זכותו של כול אזרח ותושב לקבלת מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות. מכאן נגזרות תקנות החיסיון לגילוי מידע אישי. בישראל כמו גם במרבית ארצות תבל מוטלת על רישומי החיים ועל מידע אישי רגיש אחר תקופת חיסיון שנעה בין 70 – 100 שנה ורק עם תום תקופת החיסיון ניתן לעיין בהם.
בעידן האינטרנט איתור רישומי חיים נעשה פשוט יותר מכיוון שרישומי חיים רבים הועלו לאינטרנט (מרשתת). קיימים מגוון אתרים שמכילים רישומי חיים מסוגים שונים. כחוקרים מתחילים אנו ממליצים לכם לערוך חיפושים בשני אתרי אינטרנט חינמיים המובילים בתחום:
- JewishGen (https://www.jewishgen.org) – האתר (החינמי) המוביל לאיתור רישומי חיים יהודיים המנוהל ע"י מתנדבים יהודים מאמריקה ומרחבי העולם. להסבר על עריכת חיפוש באתר זה לחצו כאן.
- Family Search (https://www.familysearch.org) – האתר המוביל לאיתור רישומי חיים של כל הדתות המנוהל ע"י המורמונים.
אחד מהאתגרים המשמעותיים העומדים בפני חוקר המשפחה (הגנאלוג) הינו איתור רישומי חיים ובמיוחד תעודות לידה, תעודות נישואין ותעודות פטירה. כולנו נתקלנו בקשיים באיתור רישומי חיים של קרובי משפחה מסיבות שונות כמו רישומי החיים נרשמו במקום אחר מהמצופה; איות של שם משפחה שונה מהאיות שאנחנו נוהגים להשתמש בו; השם הפרטי אינו תואם את הידוע לנו; וכן טעויות בפיענוח המסמך ע"י מי שהקליד את נתוניו באתר האינטרנט.
למידע נוסף ומעמיק יותר על מקורות מידע לאיתור רישומי חיים וכן על הדרכים להתגבר על הקשיים באיתורם אנו ממליצים לכם להשתתף בקורסי המדרשה של עמותת עיל"ם.
חזרה לדף "שיטות לאיסוף מידע"
