ספר חדש בהוצאת יד ושם (5-פבר-2024)
"יד ושם" הוציאה ספר חדש בשם "איש קשה עורף" – מסעו של רומואלד-יעקב וקסלר-ושקינל.
בשנת 1943 במציאות הקשה של החיים בגטו העיירה שווֶיֶ'ני נולד תינוק, בן שני לבתיה ויעקב וקסלר, ומיד נקלע לסכנת חיים בגלל זהותו היהודית. הוריו של הרך הנולד הבינו שיינצל רק אם ימסרו אותו לזרועות זרים, והפקידו אותו בידי אמיליה ופיוטר ושקינל. בני הזוג הנוצרים העניקו לו את השם רֹומואלד, הגנו עליו, הרעיפו עליו את אהבתם וגידלו אותו כבנם. הוריו היהודים נרצחו כעבור זמן קצר עם בנם שמואל בן השלוש – אחיו הבכור. רק ב־,1978 בהגיעו לגי השלושים וחמש – והוא כבר כומר קתולי ותיק ומוסמך ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של לובלין – חשפה לפניו אמו־מצילתו את סוד חייו הגדול והטרגי. הגילוי טלטל את יסודות קיומו של הכומר רֹומואלד וקשינל, והוא יצא למסע פנימי וחיצוני של גילוי עצמי.
בספר זה העיתונאי דריוש רושיאק פורס לפנינו פסיפס של רשמים, קולות, זיכרונות ורגשות שמרכיבים את עולמו הפנימי של רֹומואלד יעקוב וקסלר-וקשינל ואת מעגלי חייו הייחודיים במסעו בין זהותו הקתולית ובין זהותו היהודית, בין פולין ובין ישראל. מן הפסיפס הזה עולה דמותו הרגישה והמיוסרת של אדם המטביע חותם עמוק בכל מי שפוגשים בו בשלבי האודיסיאה הפרטית שלו.
מאמר של טל רייס בנושא שימור תמונות (9-אוק-2023)
מאמר מעניין בנושא שימור הארכיון המשפחתי שלנו: קישור
פודקאסט בנושא "עמנואל רינגלבלום והארכיון הסודי של גטו ורשה" – יד ושם (1-מאי-2023)
- בנובמבר 1940 הכניסו הכובשים הגרמנים של ורשה קרוב ל 400 אלף יהודים, שהיוו למעלה משליש מאוכלוסיית העיר, לתוך שטח של פחות מ 2.5 אחוזים משטח העיר, ולאחר מכן הקיפו אותו בחומה.
- בגטו הסגור התכנסה קבוצה של יהודים כדי לתעד את המתרחש. הם כתבו על מחלות, רעב ועינויים פיזיים ופסיכולוגיים כאחד, אבל גם על עצמם, על משפחותיהם ועל רגעים מעטים של נורמליות בתוך כל הזוועה.
- הקבוצה הזו ייסדה את הארכיון המחתרתי "עונג שבת", והוא מהווה את מקור התיעוד העיקרי שלנו אודות גטו ורשה עד היום.
- הקישור לפודקאסט
ספרי זיכרון שכתב אברהם קולט לזכר בני משפחתו (11-נובמבר-2022)
- להלן קישורים לספרי זכרון שכתב אברהם קולט לזכר בני משפחתו:
"חיפוש חייל במלחמת-העולם ה-1 ששמו מופיע על לוח זיכרון בבנדיגו" – זאב שרון (7-ספטמבר-2022)
מוצג להלן מכתב ששלח לעמותה זאב שרון:
הכל התחיל בחופשה קצרה שהייתי עם אירית אשתי בבנדיגו, מדינת ויקטוריה, אוסטרליה בחודש ינואר 2022 . טיילנו ברגל בעיר והתעכבנו ליד מרכז זיכרון לחיילים (Soldiers' Memorial Institute). היה שם לוח זכרון ענק ממתכת ובו טבועים הרבה שמות של חללי מלחמת העולם הראשונה תושבי בנדיגו והסביבה. עברתי בעיני על כל השמות מחפש שמות עם צליל יהודי. היחידי שיכולתי לחשוב שהוא יהודי היה ו. ב. כהן (COHEN B..W). חשבתי שאעשה מעשה נכון ואצילי בכך שאוציא את החייל החלל הזה מאנונימיות. והתחלתי לחפש אודותיו.
ראשית פניתי לאתר האינטרנט CWGC – CommonWealth Grave Commission שבו שמות כל הנופלים במלחמות הקומונוולט. לא קל לחפש כהן "בערימה של שחת" אבל חיפשתי – אך לא הצלחתי לאתר כהן עם ראשי התיבות הללו.
פניתי לקהילה היהודית בבנדיגו מתוך אתר האינטרנט שלה. לא זכיתי לתשובה. אולי הכתובת אינה נכונה?!
באוגוסט 2022 נפגשתי עם Terry Ashton מהקהילה הגנאלוגית האוסטרלית לחקר המשפחה היהודית (AJGS) והיא המליצה לי על Peter Allen מסידני כמי שפעיל בחקר אוסטרלים במלחמת העולם ה-1.
הכנתי בקשה ושלחתי לו באימייל:
שלום פיטר אלן,
שמי זאב שרון ואני חבר בעמותה עיל"מ לחקר שורשי המשפחה וגם בעמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. סיפרתי בקצרה על הביקור שלי בבנדיגו ועל שאיתרתי חייל יהודי מהעיר שנפל במלחמת העולם ה-1 כל כך רחוק מהבית ושככל הנראה הוא קבור היכן שהוא באירופה. ושאלתי: האם תוכל לעזור לי להוציא את החייל הזה מהאנונימיות?
למחרת היום, ב-2 בספטמבר, השיב לי פיטר תשובה מאוד מפורטת ומדויקת:
Shalom & G'day Ze'ev – שלום ויום טוב זאב.
ראשית, כותב פיטר: לוח הזיכרון בבנדיגו מכיל את שמות כל תושבי בנדיגו והסביבה שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה. לא רק את שמות הנופלים במלחמה. כך נהוג במקומות נוספים באוסטרליה. ואז הוסיף, לי פרטים על האיש:
שמו: כהן בזיל וולטר (COHEN, Basil Walter) והוא לא נהרג במלחמה! כהן נולד בסנדהרסט מדינת ויקטוריה בשנת 1885 להוריו שנישאו בשנת 1879 בקהילה היהודית במלבורן. היה בן שני לעורך-דין צ'רלס כהן ולהרייט כהן (שם נעוריה). הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה במלבורן בשנת 1910 והשלים הכשרתו בבתי חולים בפרת' ובבנדיגו ואחר עבר לרפואה פרטית במנספילד, ויקוטוריה. בזיל התנדב לשירות הרפואי בצבא הבריטי (RAMC – Royal Army Medical Corps). הוא הפליג ממלבורן לאירופה באפריל 1915. אחרי אימונים באנגליה נשלח לצרפת ביולי 1915. במרץ 1916 בזיל כהן נפצע והוכרז כמתאים לשירות קרוב לבית בלבד. באפריל 1916 קודם לדרגת סרן ושירת עד סוף המלחמה. הוא חזר לאוסטרליה וחזר לעבודתו במנספילד. ב-1923 התחתן עם פיליס רמסי פיגין. כהן נפטר בברייטון בשנת 1972. גופתו נשרפה והוא מונצח בקרימטוריום של בית-העלמין ספרינגוייל במלבורן (Springvale Cemetery).
בזה תם עבורי סיפורו של "החייל האלמוני מבנדיגו".
"התמונות האחרונות" – יעקב רוזן (6-מרץ-2022)
מוצג להלן מכתב שהתקבל בעמותה לאחרונה, וחשבנו שיעניין את כל החברים. המכתב הוא מיעקב רוזן שמספר על גילוי מפתיע שהגיע אליו בעקבות קריאה תמימה של ספר היסטוריה. המכתב נכתב באנגלית, והנה תרגומו:
משפחה וחברים יקרים,
בשנה שעברה התבשרתי על ספר שיצא לאור בגרמניה בשנת 2020 הן בגרמנית והן באנגלית בשם "התמונות האחרונות. (Margit Berner, Letzte Bilder–Final Pictures). הספר מתאר "מחקר" אנתרופולוגי נאצי שנערך בגטו טרנוב בשנת 1942 ובו נבחרו 106 משפחות עם ילדיהן כדי לשמש מושאי מחקר ל"תכונות אופייניות של יהודי מזרח אירופה".
המחקר מעולם לא הושלם כי הגטו חוסל, אך קופסאות הקרטון עם התמונות והנתונים הביוגרפיים הגיעו לווינה, ושם הם התגלו ב-1989 במקרה על ידי אנתרופולוג אוסטרי צעיר. לקח לה יותר מ-30 שנה להתחקות אחרי גורלם של מושאי המחקר. רובם נרצחו.
הספר מסודר לפי סדר אלפביתי של שמות משפחה. הייתי מודע לכך שביניהם יש משפחת רוזנר, שזה שם המשפחה המקורי שלי. רוזנר אינו שם משפחה נדיר, ושני הוריי המנוחים היו מקרקוב, אבל בשנים האחרונות גיליתי שיש להם בני משפחה בטרנוב.
ידעתי מעט על משפחת אבי כי הוא מעולם לא דיבר עליהם ואנחנו הילדים מעולם לא שאלנו.
אתמול הצלחתי להשיג את הספר; לתדהמתי ולהפתעתי גיליתי שמשפחת רוזנר שהייתה חלק מהמחקר היו בני דודים ראשונים של אבי המנוח ליאון לייב רוזנר. מצאתי מצאתי מידע נוסף ושמות שלא נתקלתי בהם במקומות אחרים עד כה.
יעקב רוזן
