האתר של עמותת עיל"ם עבר למשכן חדש
אתר זה הוא עותק ישן של אתר עיל"ם.
אם הגעתם לאתר זה, אנא סגרו את כל הטאבים בדפדפן ומחקו היסטוריית גלישה על מנת להגיע לאתר העדכני.
אם הבעיה נמשכת יש לשלוח מייל לכתובת: urishahaff@gmail.com

בהמשך להנגשה לציבור של מאגרי הנתונים “רשומות א”י”, הכוללים מידע הקשור לארץ ישראל, פועלת העמותה להנגיש מידע גנאלוגי המתייחס לרשומות מחוץ לארץ. 

דף זה מפרט את הפרוייקטים שנעשו בנוגע לבניית מאגרי נתונים הקשורים לקהילות או מוסדות בחוץ לארץ ומאפשר חיפוש בנתונים אלו. 

כל מאגר להלן מנוהל ברשימה נפרדת כשההפנייה אליו מוצגת בהמשך.


פקוא”מ

1. רקע

  • ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (לעיתים פקו”א או פקוא”מ) הוא ארגון יהודי שהוקם באמסטרדם בראשית המאה ה-19, בשנת תק”ע (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה עד לימי מלחמת העולם הראשונה. מטרת הארגון הייתה איסוף כספים עבור אנשי היישוב הישן. הארגון התחיל כמקבילה אשכנזית לארגון שניהל את הקהילה הספרדית, “ועד פקידי קושטא” באיסטנבול.
  • את הארגון הוביל הבנקאי ההולנדי צבי הירש להרן, שפעל לייעול שיטות הגבייה. להרן שיפר את מוסד השליחים, בפועלו למיסוד שיטה להעברת כספים ישירה מהקהילות באמסטרדם לתושבי ארץ ישראל. בעזרת שיטות מינהל וחשבונאות שאימץ מבנק “הולנד את להרן”. הארגון פעל על ידי קבלת התחייבויות מסודרות מהקהילות השונות, בניית תקציב שנתי ויצירת מפתח לחלוקת הכספים בארץ-ישראל. הוא יצר מנגנון ריכוזי יעיל ולא התיר גיוס כספים על ידי שד”רים עצמאיים, כפי שהיה המצב לפני כן.
  • מערכת גיוס הכספים היעילה והריכוזית הביאה לריכוז עוצמה רבה בידיו של להרן, שניצל זאת כדי להשפיע על היישוב בענייני חברה, כלכלה, חינוך, סעד וייעוד הכספים בארץ. להרן היה שמרן, שהתנגד בתוקף לתנועת ההשכלה, והיה אחד מיריביו החריפים של משה מונטיפיורי במאבק על עיצוב דמותה של ירושלים והתנגד לקשריהם של הפרושים עמו. בין השאר, התנגד בתוקף להקמתו של בית חולים יהודי בירושלים, שכן חשש מהשפעתו של רופא יהודי שהתחנך באוניברסיטה אירופית על הקהילה הירושלמית.
  • לאחר מותו ב-1853 המשיכו שני אחיו בדרכו, אך השפעתם הלכה ונחלשה עם התחזקות מגמת הפיצול בציבור האשכנזי. (מתוך “ויקיפדיה”)

2. ספרי הפקוא”ם

  • חלק מהארכיון, הכולל 15 פנקסים גדולים ובהם אלפי העתקי אגרות,  נתגלה באמסטרדם לאחר מלחמת העולם השנייה. האוסף נמצא בספריית יד יצחק בן-צבי בירושלים ומהווה מקור היסטורי חשוב לחקר תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל במאה התשע-עשרה.
  • תאריכי האגרות הינם כדלקמן: הכרך הראשון מתייחס לשנים 1825-1809, שאר הכרכים מהשנים 1870-1826
  • בספריית יד בן צבי נסרקו הפנקסים והועלו לאתר המוסד בפורמט PDF. המידע על כל פנקס מוצג כדלקמן:
    • אינדקס של כל פנקס – כולל הפניות לכל אחד מהמכתבים לפי הגורם המקבל את המכתבים.
    • מספר קבצי PDF כשכל קובץ כולל 50 דפי מכתבים (כלומר אם בפנקס מסויים יש 300 דפים יוצגו באתר 6 קבצי PDF)   

3. הכנת האינדקס

  • מתנדבי עיל”ם מכינים בימים אלו רשימות המבוססות על האינדקסים של כל פנקס. 
  • אינדקסים אלו כוללים:
    • רשימת הנמענים אליהם הופנו מכתבי הפקידים והאמרכלים.
    • פרטים על אותם נמענים (שמות, תפקידים בקהילה, עיר מגורים וכו’).
    • הפניות למכתבים עצמם דהיינו פירוט באילו דפים של אילו פנקסים קיימים העתקי המכתבים דבר שיאפשר לחוקרים לחפש בקלות במאגרים של יד בן צבי
  • העלאת האינדקס לאתר מתוכננת לשלהי 2021.

 


שמות משפחה של יהודי קהיר ודמשק

יעקב רוזן, שהיה שגריר ישראל במצרים, החל להכין אינדקס של יהודי קהיר ודמשק.

ראו הכרזה כאן.

נגישות