דף זה של אתר מוקדש לזכרה של איטע (עדה) שטיין ע"ה.
חפש במפקידי מונטיפיורי
השר משה מונטיפיורי הזמין חמישה מפקדים של אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל. המפקד הראשון שנערך ב-1839 מהווה כנראה את הספירה הראשונה של יהודי ארץ ישראל מאז תקופת התנ"ך[1]. המפקדים בוצעו בשנים 1839, 1849, 1855, 1866, 1875. מפקד נוסף נעשה ב-1840 עבור יהודי אלכסנדריה.
טופס סטנדרטי נשלח ע"י מונטיפיורי לשם רישום הנתונים, אך לא כל הפוקדים השתמשו בו. אי לכך, הפרטים שנרשמו עבור כל בית יהודי משתנים ממקום למקום ומקהילה לקהילה.
ספרי המפקדים המקוריים שמורים בלונדון אצל "Montefiore Endowment" וכרוכים במספר כרכים.
פרויקט התעתיק, התרגום והדיגיטציה נוהל על ידי עמותת עיל"ם בהסכם עם ה-"Montefiore Endowment". בסיס הנתונים דו-לשוני (עברית ואנגלית). הפרויקט מבוסס על המיקרופישים שהיו ברשות הMontefiore Endowment. נעשה כל מאמץ למפתח כל פיסת מידע המופיעה במפקדים. יחד עם זאת נשארו פרטים לא קריאים, במקומם נכתב "לא קריא".
המיקרופישים אינם כוללים חומר המצוי על המיקרופילמים, כפי שציין נייל רוזנשטיין[2]. ישנן שלוש חוברות נוספות שלא נכללו במיקרופישים ואשר יטופלו ע"י ה-"Montefiore Endowment" ואשר ייכללו מאוחר יותר בפרויקט הנוכחי.
כל מבוגר וכל ילד המצוי במפקד, מופיע כאדם בודד גם אם לא נרשם שמו. עבור הילדים, שמות ההורים נרשמו במידה שניתנו. הפוקדים השתמשו במושג "יתום" כאשר האב נפטר ולאו דווקא כאשר האם נפטרה. ברוב המקרים היתומים רשומים ברשימות נפרדות, דבר המונע לעתים מציאת הקשר עם האמהות האלמנות הרשומות אף הן ברשימות נפרדות, אלא אם כן האלמנות חיות עם ילדיהן. במקרים אלה כתוב "אמם של" ואז מצורף מידע נוסף כגון מקום הלידה, כי כאן ההתייחסות של הפוקד אל האלמנה היתה כאל ראש משפחה. לעומת האלמנות, האלמנים רשומים תמיד כראשי משפחה, ובטור המצב המשפחתי לא רשום "נשוי" אלא לרוב "פנוי".לעתים נדירות הפוקדים רשמו "אלמן".
החכמים והמנהיגים של הקהילות נרשמו ברשימות נפרדות בתחילת המפקד של כל קהילה או כולל. מוזר היה לגלות כי החכמים והמנהיגים נרשמו ללא כל התייחסות לבני משפחותיהם. במקרים כאלה ובהנחה שהגיעו למעמדם הרם כשהם בני שלושים לפחות, הוסיפו בוני בסיס הנתונים רעיה לכל אחד מהם. נציין כאן את עבודת הממפתחים אשר בהעדר נתונים היה עליהם לפענח את המידע.
בגלל חוסר קביעות וקו מנחה עבור מילוי הטפסים ע"י הפוקדים, התקבלומספר החלטות ע"י הצוות האחראי על המפתוח. במפקד 1839 אכן נשלחה דוגמת טופס והפוקדים העתיקו אותו. מאוחר יותר נשלחו טפסים מודפסים אך עדיין פוקדים אחדים ציירו טפסים לא שלמים. נמצאו:
1. טפסי מפקד ללא ציון עליון של שם העיר בה התנהל המפקד: כאשר דפים אלה נכרכו יחד עם טפסים מסודרים, הניח צוות המיפתוח י כולם מתייחסים למפקד באותה הקהילה ושל אותה שנה.
2. טפסי מפקד ללא ציון עליון של שנת המפקד: שוב, כאשר הדפים כרוכים יחד בכרך אחד, הניח צוות המפתוח כי אלה משתייכים למפקד של אותה השנה עבוד אותה קהילה.
3. תאריכים כפולים בציון העליון של כל טופס: נמצאו 74 דפים (או טפסים) בהם רשומות שתי שנים שונות. כאן נתקבלה דעתה של ד"ר מיכל בן יעקב[3] אשר כתבה במאמרה כי הפוקדים במפקד 1875 השתמשו בטפסים הריקים של 1866, מבלי שדאגו למחוק את התאריך המוקדם יותר. אם כן, קבע צוות המיפתוח כי כל הדפים עם תאריכים כפולים שייכם למפקד 1875.
שמות משפחה:
לרוב הספרדים יש שמות משפחה ולעומתם, נדירים הם אצל האשכנזים. עובדה זאת לעתים מקלה ולעתים מקשה על חיפוש השורשים. זאת הסיבה שבסיס הנתונים כולל שדות כגון שם האב, שם האם, שם הבעל וכו' – שדות שלא רשומים בטופסי המפקדים – במקום לרשום את הפרטים האלה בעמודת ההערות. דבר זה יאפשר שימוש יעיל יותר במנוע חיפוש.
לעתים נרשמו ראשי תיבות בהמשך לשם הפרטי כגון ב"ק, נהר"א, בהרב"ש, חהר"נ – תופעה הקיימת רק בין האשכנזים. כאשר ראשי התיבות הן שו"ב (=שוחט ובודק) למשל, מתקבל על הדעת שזה אינו שם משפחה אלא מקצועו של האיש. ככל שמתקדם הפרויקט הולכת ונבנית רשימה של ראשי תיבות יחד עם פירושם ותרגומם.
אצל הספרדים השמות לוי וכהן תמיד כתובים כ-'הלוי', 'הכהן', אך שמותיהם המעשיים הם כהן ולוי. מסיבה זאת הושמטה הה' משני שמות המשפחה האלה. אצל האשכנזים הכהן והלוי אינם שמות משפחה אלא תארים. להלן דוגמאות אחרות של פיענוח שמות המפקד.
השתמשו בקיצורים שונים עבור שמות שבהם כלולות אותיות שם השם. אם נתבונן בשם יהודה, למשל, הוא כתוב בשלושה איותים שונים: יהודה, יאודה, יהודא. הממפתחים הקפידו להעתיק את כתיבם של כל שמות כפי שהוא מופיע במפקד.
גיל ושנת עליה
לא הייתה כל עקביות ברישום תאריכים ומספרים בכלל.במקרים אחדים נרשמה שנת ההגעה (העלייה) לארץ, במקרים אחרים נרשם מספר השנים שהאדם כבר יושב בארץ. בבסיס הנתונים נרשמה עבור כולם שנת העליה לפי הלוח העברי.
מקום לידה
כאן נרשמו שמות מקומות או שמות מדינות. כאשר ניתן שם של מקום, הממפתח הוסיף את שם המדינה ובמקרה שרשום שם מדינה, הנתון הזה נשאר ללא שינוי. שמות היישובים בהם ישבו הספרדים השתנו מעט לאורך ההיסטוריה. לעומתם, שמות המקומות בהם ישבו האשכנזים השתנו רבות בהתאם לכיבושים הרבים, חילופי שלטון או אירועי ההיסטוריה.
הערות
במפקדים נרשמו הערות שהתייחסו רובן למצב הכלכלי או לעיסוקו של ראש המשפחה. במידת האפשר הועבר תוכנם של הערות אלה לעמודת המצב הכלכלי או העיסוק. לעתים, אורכם של התארים של החכמים וראשי הקהילה דרש להעביר את אלה לעמודת ההערות.
נוספה עמודה מיוחדת להערות הממפתח בה הוא רשם פרטים שלא מתקבלים על הדעת כגון: אדם שנולד בא"י רשום שהוא עלה חמש שנים קודם לכן.
שונות
נוסף לטופסי רישום התושבים והחל ממפקד 1855 מולאו עבור כל קהילה טפסים מיוחדים בהם נרשמו בתי הכנסת, בתי המדרש, בתי הספר, חברות הצדקה והפעילות החקלאית בסביבה. צורת הטפסים האלה שונה לגמרי מאלה של המפקדים עצמם. אי לכך הם לא הוכנסו בבסיס הנתונים. בשלב מאוחר יותר, נטפל במידע הרב הרשום בדפים מיוחדים אלה.
חפש במפקידי מונטיפיורי
בסיס הנתונים המבוסס על מפקד שנת 1839- מוכן (ראו ניתוח הניתונים במפקד זה באנגלית)
בסיס הנתונים המבוסס על מפקד אלכסנדריה לשנת 1840- מוכן (ראו ניתוח הניתונים במפקד זה באנגלית)
בסיס הנתונים המבוסס על מפקד 1849 – מוכן
בסיס הנתונים המבוסס על מפקד 1855- מוכן
בסיס הנתונים המבוסס על מפקד 1866-התחלת הפרויקט אוקטובר 2010
בסיס הנתונים המבוסס על מפקד 1875- עדיין לא טופל
מתאמות הפרויקט הן: מטילדה טג'ר, רוז פלדמן ובילי שטיין
אוקטובר 2010
ביבליוגרפיה
מפקד יהודי ארץ-ישראל (תקצ"ט- 1839) (לפי כ"י מונטיפיורי 528). ירושלים, מרכז לחקר תולדות ישראל ע"ש בן-ציון דינור, תשמ"ז.
בן יעקב, מיכל. יהודי המגרב בצפת במאה ה-19. אריאל, 157-158: 226-234.
בן יעקב, מיכל, העלייה מצפון אפריקה לארץ ישראל במאה ה-19: הלכה ומעשה, ציון וציונות בקרב יהודי ספרד והמזרח, משגב ירושלים, ירושלים, עמ' 289-317.
בן יעקב, מיכל. מפקדי מונטיפיורי וחקר היהודים במזרח התיכון. פעמים,2006, 107: 117-149.
Fedida, Y. (2004), The 1840 Montefiore Census of the Jews of Alexandria, Egypt. Avotanyu, 2004, XX: 4.
Feldman, R.A.,. A New Look the 1839 Montefiore Census of Eretz Israel. Shemot, 2008,16, 2: 13-16.
Hollingsworth, T. H. Historical Demography. London, 1969.
Rosenstein, N., The 19th –Century Montefiore Censuses. Avotanyu, VIII, 1992, 2: 25-28.
[1]Hollingsworth, T. H. (1969). Historical Demography
[2]Rosenstein, N., "The 19th –Century Montefiore Censuses," Avotaynu VIII/2 Summer 1992.