אנחנו שמחים להזמין את הציבור הרחב בכלל ואת חברי עמותת עיל"ם בפרט לפעילויות המגוונות שעיל"ם יוזמת ומציעה במטרה להנחיל את חקר שורשי המשפחה בישראל. המפגשים בסניפי עיל"ם, הכנס השנתי וימי העיון, הקורסים וסיורי השורשים, מעניקים למשתתפים בהם מעמדים משפחתיים מרתקים ושיטות וכלי מחקר נחוצים למי שמבקש לחקור את העבר המשפחתי שלו ומזמנים להם מפגשים לא צפויים והפתעות מרגשות. רשת תחנות הייעוץ בסניפי העמותה הולכת ומתרחבת במגמה להגיע לפריסה ארצית שתאפשר לכול ישראלי לקבל הדרכה וייעוץ במחקר המשפחתי שלו.
כאן תמצאו לא רק מידע על הפעילויות של עיל"ם אלא תמונה פנורמית של המתרחש בקהילה הגנאלוגית וחדשות בעלות עניין לכול מי שחקר ההיסטוריה המשפחתית קרוב ללבו.
לתשומת ליבכם – פעילויות העמותה מסומנות לנוחיותכם בצבע רקע ירוק זית, בניגוד לאירועים חיצוניים שהינם עם רקע לבן.
מעוניינים להנות מהנחות והטבות שמוקנות לחברי העמותה בפעילויות השונות? לחצו כאן להרשמה לעיל"ם. ההטבות יחולו באופן מיידי.
החיים בתקופת המנדט ותרומתו לפלשתינה־א"י ולתושביה
בקורס מיוחד זה נכיר ונחקור את חיי היום יום בארץ ואת התרומה הבריטית לפיתוחה של הארץ למען תושביה ולבניין מדינת ישראל בראשיתה.
11 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | בזום
המפגש מחולק לשני חלקים, עם הפסקה קצרה ביניהם
רכז הקורס: דב נוטקביץ
הטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה או ארבעה קורסי חורף, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855
יום שני, 3.1.22, א' בשבט תשפ"ב
המהלך שנשכח: התיישבות קהילות יהודיות בערים ערביות בתקופת המנדט
מדוע נשכחה קהילה יהודי בית שאן מתקופת המנדט? כיצד השפיעו מאורעות תרפ"ט והמרד הערבי על יכולתם של יהודים להתגורר בעזה ובבאר שבע? אילו קשרים נוצרו בין יהודי נצרת ויריחו לבין המוסדות היישוביים הלאומיים? היכרות ראשונית עם תופעה התיישבותית ייחודית, שנעלמה מן המפה ונשכחה מלב.
מרצה: ד"ר ראובן גפני
יום שני, 10.1.22, ח' בשבט תשפ"ב
פיתוח תשתיות התחבורה בארץ ישראל המנדטורית
במשך שלושים שנות השליטה הבריטית פותחו מאד מערכות התחבורה בארץ, שהייתה לצומת תחבורתי מרכזי במזרח התיכון. נסללו מאות קילומטרים של כבישים מכוסים באספלט, הורחבה מערכת מסילות הברזל, הוקם נמל עמוק מים בחיפה והורחב נמל יפו, והוקמו שדות תעופה ברחבי הארץ.
מרצה: פרופ' גדעון ביגר
יום שני, 17.1.22, ט"ו בשבט תשפ"ב
רון בלב? מדיניות הייעור של הממשל הבריטי בארץ
ארץ ישראל שפגשו הבריטים הייתה כמעט חשופה לחלוטין מעצים והשלטון הבריטי פעל רבות לייעורה, בצורה אקטיבית ופסיבית. נכיר את המחלקה לייעור, את הניסיונות לאיקלום עצים ואת המשתלות שקמו ברחבי הארץ, בצד פעולות הייעור של קק"ל. מיליוני עצים ניטעו, יערות הוכרזו שמורות טבע וט"ו בשבט הוכרז חג לאומי בארץ ישראל.
מרצה: פרופ' גדעון ביגר
יום שני, 24.1.22, כ"ב בשבט תשפ"ב
פרשות האריסים: השינוי במדיניות הקרקעית בימי המנדט
מדיניות הבריטים היתה לשמור ככל הניתן על חוקים ונוהגים מן התקופה העות'מאנית. ובכל זאת, חל שינוי מסויים במדיניות הקרקעית, הקשור לתפישתם של הבריטים את תפקיד המנדט ומושגי מינהל תקין. בעיקר מתבטא השינוי ביחסם למחוסרי קרקע, ופעולותיהם בתחום המחישו את הפער המתרחב בין שתי הקהילות בארץ – היהודית והערבית.
מרצה: ד"ר מיכל אורן
יום שני, 31.1.22, כ"ט בשבט תשפ"ב
ההיסטוריה הלא ידועה של נשים בריטיות במנדט
בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בתפקידים המגוונים שמילאו נשים בשירות האימפריה – ובתרומתן לייצוב הכוח האימפריאלי ועליונותו התרבותית. נבחן את נוכחותן של מאות נשים בריטיות בתקופת המנדט ואת מעורבותן הישירה והעקיפה במשימת השלטון הבריטי בפלשתינה (א"י). נתמקד בשתי קבוצות עיקריות: נשים נשואות (לבעלי תפקיד בממשל הבריטי) ונשים רווקות – שהועסקו בתפקידי חינוך, רפואה וסעד.
מרצה: ד"ר חגית קריק
יום שני, 14.2.22, י"ג באדר א' תשפ"ב
החיים בעיר
איך נראו חיי היומיום בערים הראשיות של הארץ לפני מלחמת העצמאות? עד כמה השפיעו האירועים הפוליטיים והעימות הציוני־פלסטיני על חיי היומיום? עד כמה השפיעה תקופת המנדט על עיצוב החיים העירוניים לאחר 1948?
מרצה: פרופ' מנחם קליין
יום שני, 21.2.22, כ' באדר א' תשפ"ב
מנדט לשכוח: ייצוגי תקופת המנדט בספרות ובתרבות הבריטית אחרי 1948
סיום המנדט ועזיבת ארץ ישראל היו אירועים טעונים עבור האימפריה הבריטית ועבור הבריטים שבבית: תחושת ההשפלה הצבאית והפוליטית היתה מהולה בתחושת אשמה – כלפי החיילים והשוטרים הבריטים שקורבנם נשכח; כלפי הפליטים היהודים, שהגעתם לארץ נמנעה בעקבות "הספר הלבן"; ולימים גם כלפי הפלסטינים פליטי הנכבה, שהיתה במידה רבה תוצאה של הנטישה הבריטית החפוזה. נבחן את התגובות לסיום המנדט ות ייצוגיה של פלשתינה־א"י המנדטורית בתרבות הבריטית אחרי 1948 בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה.
מרצה: פרופ'איתן בר־יוסף
יום שני, 28.2.22, כ"ז באדר א' תשפ"ב
ספורט ותיאטרון: מוסדות חברה ותרבות בריטיים במרחב זר ומוכר
הבריטים יזמו מגוון התאגדויות אזרחיות ופעילויות תרבות ופנאי. מסגרות אלה שימשו מרחב חברתי ותרבותי ששיחזר דגמים ומסורות מבריטניה ומרחבי האימפריה, ויצר תחושת שייכות וקהילתיוּת בריטית. נתמקד בשתי מסגרות, מועדון הספורט בירושלים ואגודת הדרמה הירושלמית, ובאופן שבו הן שיקפו את היבדלותם התרבותית של הבריטים מסביבתם המקומית ואת ההיררכיות החברתיות בתוך הקהילה הבריטית.
מרצה: ד"ר חגית קריק
יום שני, 7.3.22, ד' באדר ב' תשפ"ב
איזהו גיבור? הגרדום כזירת מאבק יישובית-מנדטורית
בפברואר 1947 העבירה בריטניה את "שאלת ארץ-ישראל" לדיון באו"ם. כחצי שנה מאוחר יותר חתמה ועדת אונסקו"פ על המלצותיה לסיום המנדט הבריטי ולהקמת שתי מדינות בשטח ארץ המריבה. בפרק זמן זה הפעילו הבריטים על יהודים שהשתתפו בפעולות נגדם את העונש החמור ביותר, עונת המוות בתלייה. נבחן כיצד פרשת הגרדומים השפיעה על היישוב היהודי בארץ, על יחסי הגומלין הפוליטיים בתוכו ועל עמדתו ביחס לשלטון הבריטי – שנכרכו במחלוקות המרכזיות ביישוב בשנות הארבעים.
מרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין
יום שני, 14.3.22, י"א באדר ב' תשפ"ב
לתכנן את ערי פלשתינה־א"י
במשך שלושים שנות המנדט על ארץ ישראל, העסיק השלטון הבריטי לפחות חמישה מתכננים עירוניים בריטיים שנשאו באמתחתם תפיסות חדשות על אודות העיר, קהילותיה ותיכנונה הנאות. תפיסות אלו התפתחו בבריטניה על רקע מצוקות העיר התעשייתית והתחדדו במהלך ניסיונם המקצועי המצטבר של המתכננים ברחבי האימפריה הבריטית. בארץ, תפיסות חדשניות אלו השתלבו בתפיסות דתיות ורומנטיות של 'ארץ הקודש'. נבחן את השפעתן של התפיסות השונות על תכנונן של ערי הארץ, ובמיוחד על ירושלים ותל אביב.
מרצה: ד"ר נועה הייזלר־רובין
יום שני, 21.3.22, י"ח באדר ב' תשפ"ב
העבר מתעורר: מחלקת העתיקות הבריטית בתקופת המנדט
המחקר הארכיאולוגי והיחס לעתיקות במדינת ישראל כיום הם מורשת מובהקת של המדיניות הבריטית מתקופת המנדט. נכיר את סיפורם של "מחלקת העתיקות" הבריטית וכיצד שירטטה מחדש את המורשת התרבותית של הארץ; של ההתפתחות המשונה של "חוק העתיקות" שאנחנו מכירים כיום; ושל בני הארץ משני העמים, שנאלצו להתמודד עם הנוכחות הגוברת של העבר הארכיאולוגי בתוך חייהם בצל סכסוך הולך ומחריף.
מרצה: דותן הלוי
