על המשתתפים בכנס התשיעי לפי א-ב:
אורה אחימאיר (שם ההרצאה: "כלה", סיפור עם מבט אל העבר המשפחתי)
אורה אחימאיר, סופרת. לשעבר מנכ"ל מכון ירושלים לחקר ישראל. יקירת ירושלים לשנת תשע"א.
ספרה "כלה" ) 2102 ( המספר את סיפורה המסתורי של אמה חיה לבית קירשנבאום, היה מועמד סופי לפרס ספיר ונכלל ב"מצעד הספרים" המומלצים מטעם משרד החינוך והתרבות לשנת תשע"ה.
בין הספרים שערכה: מאה שנות תרבות 2111-0011 (עם חיים באר).

מוטי בן ארי (שם ההרצאה: אוצרות הספרייה, כלים ומקורות לחיפוש גנאלוגי ביד בן צבי)
מנהל ספרית יד בן צבי. בעל תואר ראשון בהיסטוריה וארכיאולוגיה, ותואר שני בהיסטוריה וגם בספרנות. עובד בספריות מאז 1975 (39 שנה) ו-17 שנה ניהל את הספרייה של משרד הרווחה.

יהושע בן אריה (שם ההרצאה: שילוב חקר שורשי משפחה במחקר גיאוגרפי היסטורי בהדגמה על שכונות ומשפחות בירושלים)
יליד פתח תקוה ונצר למשפחת שטטמפר. גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה לשעבר. בן אריה הוא מבכירי חוקריה של ירושלים וארץ ישראל, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת תשנ"ט. נחשב לאבי האסכולה הגאוגרפית-היסטורית המודרנית בארץ.

מיכל בן יעקב (שם ההרצאה: מפקדי אוכלוסיה בארץ ישראל מהתנ"ך ועד ימינו)
ראש החוג להיסטוריה במכללת אמונה-אפרתה בירושלים, והמנהלת האקדמית של התכנית ללימודי תעודה שם בהוראת השואה והנצחתה בבית הספר ובקהילה. חוקרת היסטוריה גאוגרפית וחברתית של היהודים בעת החדשה במרחבים של צפון אפריקה, ארץ-ישראל ותקופת השואה בצפון אפריקה. חלק ממחקריה מתמקדים בזווית מגדרית בתחומים אלה. בין פרסומיה: מפקדי מונטיפיורי וחקר היהודים במזרח התיכון. פעמים 2006 ; יהודי המגרב בצפת במאה ה 19 . אריאל.

לאה הבר גדליה (שם ההרצאה: טעימות בגנאלוגיה)
שימשה בעבר כיו"ר סניף ירושלים, מזכירה ויו"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה. ילידת הארץ, בעלת תואר שלישי מהאוניברסיטה העברית. נשואה, אם לשלושה בנים וסבתא לארבעה נכדים, מתגוררת היום בעתלית.

דניאל הורביץ (שם ההרצאה: תוכנות לבניית עץ משפחה)
יליד ונצואלה (1971). בעל תואר ראשון בהנדסת מחשב. התמחה בחינוך (1994). משנת 2005 משמש כגנאלוג הראשי בחברת MyHeritage , ובתפקיד זה מפתח רכישה, תמיכת לקוחות ויחסי ציבור. בחבר הנאמנים של IGRA  the Israel Genealogy Research Association  , ושל IAJGS  International Association of Jewish Genealogical Societies.

אריה מורגנשטרן (שם ההרצאה: 'אצולה' אשכנזית בירושלים: משפחות ריבלין וסלומון)
היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20. בעל תואר שני ותואר שלישי בתולדות עם ישראל במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. תחומי מחקריו הם התנועות המשיחיות בתולדות עם ישראל, והזיקה שבין העם היהודי וארץ ישראל במאות ה-18 וה-19. שימש במשך 13 שנה מאז שנת 1982 חוקר בכיר במכון דינור, המכון לחקר תולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשנת 1999 עמית מחקר בכיר במרכז "שלם" בירושלים. בין ספריו: השיבה לירושלים, גאולה בדרך הטבע, מיסטיקה ומשיחיות ומשיחיות ושוב ארץ ישראל.

עליזה מיוחס ג'יניאו (שם ההרצאה: משפחות מיוחס וקהילת היהודים הספרדים בירושלים)
פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. בת ירושלים, נצר למשפחת מיוחס מהמשפחות הבולטות בקהילה הספרדית יהודית בירושלים. כיהנה כיו"ר לימודים כלליים ובין-תחומי בפקולטה למדעי הרוח ומאוחר יותר כחברת המועצה האקדמית העליונה במרכז גולדשטיין-גורן לחקר השואה. בין השנים. בין השנים 1993-2003 הייתה עורכת משותפת של The Mediterranean Historical Review , ראש צוות המחקר ההיסטורי של יהודי סלוניקי ויוון, ויו"ר של ועדת ההיגוי של תכנית התרבות הים-תיכונית של קרן ירושלים במשכנות שאננים, ועוד. תחומי המחקר שלה נוגעים בהיסטוריה של ימי הביניים, חצי האיברי בימי הביניים, הגולה הספרדית ותרבות
הלאדינו. פרופ' עליזה מיוחס ג'יניאו ערכה עשרות מחקרים, כתבה ארבעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים.

נאוה סמל (שם ההרצאה: דבר על מקום הימצאם)
סופרת, מחזאית ותסריטאית, ילידת יפו. פרסמה שבעה-עשר ספרים למבוגרים ולצעירים, וכן מחזות, ליבריות לאופרה, שירה ותסריטים. במרכז יצירתה עומדים גיבורים המתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר. יצירותיה תורגמו לשפות רבות וזכו בפרסים בינלאומיים. בפתיחת הרצאתה יוקרן קטע מהדרמה שכתבה "דבר על מקום המצאם": בסתיו 1949 שתי משפחות מקשיבות מדי יום למדור לחיפוש קרובים ברדיו, לפתע נשמעת הודעה שמשנה את חייהם…

גידי פורז (שם ההרצאה: עץ המשאלות – לאתר ולהתרגש. שימוש מושכל במאגרי הידע העומדים לרשותנו)
בוגר הנדסת אלקטרוניקה, בטכניון חיפה, ולימודי מתמטיקה פיסיקה באוניברסיטה העברית, עוסק בבלשות היסטורית במסגרת פעילות "קו הדורות". עם ניסיון במחקר והקמה של כ-350 עצי משפחה, וקישור של למעלה מ-15,000 קרובי משפחה הוא מוזכר בעיתונות כ"בלש-היסטורי עם כל כך הרבה קבלות, שכבר אין מספיק מגרות לאפסן אותן".

סידני קורקוס (יו"ר המושב: הסיפור המשפחתי הירושלמי)
יליד 1949 באגאדיר שבמרוקו, ועלה לארץ ב- 1959 עם משפחתו לירושלים. נצר למשפחה מספרד מהמאה ה- 13 . לאחר הגירוש התישבה המשפחה בערים מרקש ומוגאדור שם התבלטו בני המשפחה כ "סוחרי המלך" (תאג'ר אל סולטן) שהשפיעו רבות על כלכלת מרוקו. אביו, דוד, היה היסטוריון חלוצי ומומחה ליהדות צפון אפריקה בכלל ומרוקו בפרט. אמו היא ממשפחת אפריאט מאופראן (" נשרפי אופראן") ומוגאדור וצאצאית למשפחת מונטפיורי. בעל תואר שני באוניברסיטה העברית, ומשמש כמנהל המוזיאון לטבע בירושלים. עוסק כ- 35 שנה בגנאלוגיה וחקר המשפחות בעיקר של מוגאדור שבמרוקו. עוסק בכתיבת ספר מסכם על עבודתו, גר בירושלים, נשוי ואב לשניים.

חנן רפפורט (שם ההרצאה: שמות משפחה יהודיים שנושאים נוטריקונים)
יליד 1928 , שירת כמפקד במחתרת ה"הגנה" וכקצין במלחמת העצמאות ובצה"ל. דוקטור בפסיכולוגיה קלינית, השלים את הפוסט -דוקטורט בפסיכואנליזה, פסיכותרפיה ומחקר. שימש 18 שנים כמנהל הכללי והמדעי של: "מכון סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות". באותן שנים שימש גם יועץ לנושאים חברתיים של שני ראשי הממשלה – גולדה מאיר ויצחק רבין, כמו גם כיועץ הפסיכולוגי לשר החינוך והתרבות וממונה על כל המחקר במשרד החינוך והתרבות. כיום המנהל הכללי של "המרכז לחקר משפחת רפפורט" וחבר הוועד המנהל של: "המכון הבינלאומי לגנאולוגיה יהודית ומרכז פאול יעקובי" בספריה הלאומית בירושלים, ומנהל העזבון המדעי של פאול
יעקובי.

לביא שי (שם ההרצאה: אלבומי תמונות משפחתיים כמשאב בחקר קהילות)
מנהל ארכיון התמונות ביד יצחק בן צבי וממנהלי מיזם 'ישראל נגלית לעין' לתיעוד ולהנגשת אלבומים משפחתיים. עבודת הדוקטור שלו עסקה בהתפתחות ירושלים עד קום המדינה והשתקפותה בתצלומים היסטוריים. כתב ספר ביוגרפי על אליהו האניג ומשפחתו – אישיות ירושלמית בשלהי התקופה העות'מאנית. מחקריו עוסקים בנושאי צילום היסטורי, צילום משפחתי וגיאוגרפיה היסטורית-תרבותית בירושלים ובארץ ישראל.