BEGIN:VCALENDAR
VERSION:2.0
PRODID:-//עיל״ם העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה - ECPv5.1.5//NONSGML v1.0//EN
CALSCALE:GREGORIAN
METHOD:PUBLISH
X-WR-CALNAME:עיל״ם העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
X-ORIGINAL-URL:https://isragen.org.il
X-WR-CALDESC:Events for עיל״ם העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
BEGIN:VTIMEZONE
TZID:Asia/Jerusalem
BEGIN:DAYLIGHT
TZOFFSETFROM:+0200
TZOFFSETTO:+0300
TZNAME:IDT
DTSTART:20220325T000000
END:DAYLIGHT
BEGIN:STANDARD
TZOFFSETFROM:+0300
TZOFFSETTO:+0200
TZNAME:IST
DTSTART:20221029T230000
END:STANDARD
END:VTIMEZONE
BEGIN:VEVENT
DTSTART;TZID=Asia/Jerusalem:20220321T090000
DTEND;TZID=Asia/Jerusalem:20220321T110000
DTSTAMP:20260417T211250
CREATED:20211231T090534Z
LAST-MODIFIED:20220316T130142Z
UID:18382-1647853200-1647860400@isragen.org.il
SUMMARY:''החיים בתקופת המנדט ותרומתו לפלשתינה–א''י ולתושביה'' - סדרת הרצאות מטעם מוסד יד בן צבי - 3/1/2022 עד 21/3/2022
DESCRIPTION:המנדטורים (ימי ב'\, 10:45-9:00\, פתיחה: 3.1.22) שעה 09:00\nהחיים בתקופת המנדט ותרומתו לפלשתינה־א"י ולתושביה \nבקורס מיוחד זה נכיר ונחקור את חיי היום יום בארץ ואת התרומה הבריטית לפיתוחה של הארץ למען תושביה ולבניין מדינת ישראל בראשיתה. \nלהלן הלינק לדף האירוע \n11 הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00 | <span style="background: lightblue ;color: black">בזום</span>\nהמפגש מחולק לשני חלקים\, עם הפסקה קצרה ביניהם\nרכז הקורס: דב נוטקביץ \nהטבה מיוחדת: 5% הנחה לנרשמים לשלושה או ארבעה קורסי חורף\, 10% הנחה לנרשמים לחמישה קורסים (או יותר). למימוש בהרשמה טלפונית בלבד: 02-5398855 \nיום שני\, 3.1.22\, א' בשבט תשפ"ב\nהמהלך שנשכח: התיישבות קהילות יהודיות בערים ערביות בתקופת המנדט\nמדוע נשכחה קהילה יהודי בית שאן מתקופת המנדט? כיצד השפיעו מאורעות תרפ"ט והמרד הערבי על יכולתם של יהודים להתגורר בעזה ובבאר שבע? אילו קשרים נוצרו בין יהודי נצרת ויריחו לבין המוסדות היישוביים הלאומיים? היכרות ראשונית עם תופעה התיישבותית ייחודית\, שנעלמה מן המפה ונשכחה מלב. \nמרצה: ד"ר ראובן גפני \nיום שני\, 10.1.22\, ח' בשבט תשפ"ב\nפיתוח תשתיות התחבורה בארץ ישראל המנדטורית \nבמשך שלושים שנות השליטה הבריטית פותחו מאד מערכות התחבורה בארץ\, שהייתה לצומת תחבורתי מרכזי במזרח התיכון. נסללו מאות קילומטרים של כבישים מכוסים באספלט\, הורחבה מערכת מסילות הברזל\, הוקם נמל עמוק מים בחיפה והורחב נמל יפו\, והוקמו שדות תעופה ברחבי הארץ. \nמרצה: פרופ' גדעון ביגר \nיום שני\, 17.1.22\, ט"ו בשבט תשפ"ב\nרון בלב? מדיניות הייעור של הממשל הבריטי בארץ\nארץ ישראל שפגשו הבריטים הייתה כמעט חשופה לחלוטין מעצים והשלטון הבריטי פעל רבות לייעורה\, בצורה אקטיבית ופסיבית. נכיר את המחלקה לייעור\, את הניסיונות לאיקלום עצים ואת המשתלות שקמו ברחבי הארץ\, בצד פעולות הייעור של קק"ל. מיליוני עצים ניטעו\, יערות הוכרזו שמורות טבע וט"ו בשבט הוכרז חג לאומי בארץ ישראל. \nמרצה: פרופ' גדעון ביגר \nיום שני\, 24.1.22\, כ"ב בשבט תשפ"ב\nפרשות האריסים: השינוי במדיניות הקרקעית בימי המנדט\nמדיניות הבריטים היתה לשמור ככל הניתן על חוקים ונוהגים מן התקופה העות'מאנית. ובכל זאת\, חל שינוי מסויים במדיניות הקרקעית\, הקשור לתפישתם של הבריטים את תפקיד המנדט ומושגי מינהל תקין. בעיקר מתבטא השינוי ביחסם למחוסרי קרקע\, ופעולותיהם בתחום המחישו את הפער המתרחב בין שתי הקהילות בארץ – היהודית והערבית.\nמרצה: ד"ר מיכל אורן \nיום שני\, 31.1.22\, כ"ט בשבט תשפ"ב\nההיסטוריה הלא ידועה של נשים בריטיות במנדט\nבעשורים האחרונים גוברת ההכרה בתפקידים המגוונים שמילאו נשים בשירות האימפריה – ובתרומתן לייצוב הכוח האימפריאלי ועליונותו התרבותית. נבחן את נוכחותן של מאות נשים בריטיות בתקופת המנדט ואת מעורבותן הישירה והעקיפה במשימת השלטון הבריטי בפלשתינה (א"י). נתמקד בשתי קבוצות עיקריות: נשים נשואות (לבעלי תפקיד בממשל הבריטי) ונשים רווקות – שהועסקו בתפקידי חינוך\, רפואה וסעד.\nמרצה: ד"ר חגית קריק \nיום שני\, 14.2.22\, י"ג באדר א' תשפ"ב\nהחיים בעיר\nאיך נראו חיי היומיום בערים הראשיות של הארץ לפני מלחמת העצמאות? עד כמה השפיעו האירועים הפוליטיים והעימות הציוני־פלסטיני על חיי היומיום? עד כמה השפיעה תקופת המנדט על עיצוב החיים העירוניים לאחר 1948?\nמרצה: פרופ' מנחם קליין \nיום שני\, 21.2.22\, כ' באדר א' תשפ"ב\nמנדט לשכוח: ייצוגי תקופת המנדט בספרות ובתרבות הבריטית אחרי 1948  \nסיום המנדט ועזיבת ארץ ישראל היו אירועים טעונים עבור האימפריה הבריטית ועבור הבריטים שבבית: תחושת ההשפלה הצבאית והפוליטית היתה מהולה בתחושת אשמה – כלפי החיילים והשוטרים הבריטים שקורבנם נשכח; כלפי הפליטים היהודים\, שהגעתם לארץ נמנעה בעקבות "הספר הלבן"; ולימים גם כלפי הפלסטינים פליטי הנכבה\, שהיתה במידה רבה תוצאה של הנטישה הבריטית החפוזה. נבחן את התגובות לסיום המנדט ות ייצוגיה של פלשתינה־א"י המנדטורית בתרבות הבריטית אחרי 1948 בספרות\, בקולנוע ובטלוויזיה.\nמרצה: פרופ'איתן בר־יוסף \nיום שני\, 28.2.22\, כ"ז באדר א' תשפ"ב\nספורט ותיאטרון: מוסדות חברה ותרבות בריטיים במרחב זר ומוכר\nהבריטים יזמו מגוון התאגדויות אזרחיות ופעילויות תרבות ופנאי. מסגרות אלה שימשו מרחב חברתי ותרבותי ששיחזר דגמים ומסורות מבריטניה ומרחבי האימפריה\, ויצר תחושת שייכות וקהילתיוּת בריטית. נתמקד בשתי מסגרות\, מועדון הספורט בירושלים ואגודת הדרמה הירושלמית\, ובאופן שבו הן שיקפו את היבדלותם התרבותית של הבריטים מסביבתם המקומית ואת ההיררכיות החברתיות בתוך הקהילה הבריטית.\nמרצה: ד"ר חגית קריק \nיום שני\, 7.3.22\, ד' באדר ב' תשפ"ב\nאיזהו גיבור? הגרדום כזירת מאבק יישובית-מנדטורית   \nבפברואר 1947 העבירה בריטניה את "שאלת ארץ-ישראל" לדיון באו"ם. כחצי שנה מאוחר יותר חתמה ועדת אונסקו"פ על המלצותיה לסיום המנדט הבריטי ולהקמת שתי מדינות בשטח ארץ המריבה. בפרק זמן זה הפעילו הבריטים על יהודים שהשתתפו בפעולות נגדם את העונש החמור ביותר\, עונת המוות בתלייה. נבחן כיצד פרשת הגרדומים השפיעה על היישוב היהודי בארץ\, על יחסי הגומלין הפוליטיים בתוכו ועל עמדתו ביחס לשלטון הבריטי – שנכרכו במחלוקות המרכזיות ביישוב בשנות הארבעים.\nמרצה: פרופ' אמיר גולדשטיין \nיום שני\, 14.3.22\, י"א באדר ב' תשפ"ב\nלתכנן את ערי פלשתינה־א"י\nבמשך שלושים שנות המנדט על ארץ ישראל\, העסיק השלטון הבריטי לפחות חמישה מתכננים עירוניים בריטיים שנשאו באמתחתם תפיסות חדשות על אודות העיר\, קהילותיה ותיכנונה הנאות. תפיסות אלו התפתחו בבריטניה על רקע מצוקות העיר התעשייתית והתחדדו במהלך ניסיונם המקצועי המצטבר של המתכננים ברחבי האימפריה הבריטית. בארץ\, תפיסות חדשניות אלו השתלבו בתפיסות דתיות ורומנטיות של 'ארץ הקודש'. נבחן את השפעתן של התפיסות השונות על תכנונן של ערי הארץ\, ובמיוחד על ירושלים ותל אביב.\nמרצה: ד"ר נועה הייזלר־רובין \nיום שני\, 21.3.22\, י"ח באדר ב' תשפ"ב\nהעבר מתעורר: מחלקת העתיקות הבריטית בתקופת המנדט\nהמחקר הארכיאולוגי והיחס לעתיקות במדינת ישראל כיום הם מורשת מובהקת של המדיניות הבריטית מתקופת המנדט. נכיר את סיפורם של "מחלקת העתיקות" הבריטית וכיצד שירטטה מחדש את המורשת התרבותית של הארץ; של ההתפתחות המשונה של "חוק העתיקות" שאנחנו מכירים כיום; ושל בני הארץ משני העמים\, שנאלצו להתמודד עם הנוכחות הגוברת של העבר הארכיאולוגי בתוך חייהם בצל סכסוך הולך ומחריף.\nמרצה: דותן הלוי \n
URL:https://isragen.org.il/event/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%98-%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%95-%d7%9c%d7%a4%d7%9c%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%a0%d7%94/
LOCATION:מפגש וירטואלי
CATEGORIES:outer-event,פעילויות לציבור הרחב
END:VEVENT
END:VCALENDAR