BEGIN:VCALENDAR
VERSION:2.0
PRODID:-//עיל״ם העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה - ECPv5.1.5//NONSGML v1.0//EN
CALSCALE:GREGORIAN
METHOD:PUBLISH
X-WR-CALNAME:עיל״ם העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
X-ORIGINAL-URL:https://isragen.org.il
X-WR-CALDESC:Events for עיל״ם העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה
BEGIN:VTIMEZONE
TZID:Asia/Jerusalem
BEGIN:DAYLIGHT
TZOFFSETFROM:+0200
TZOFFSETTO:+0300
TZNAME:IDT
DTSTART:20170324T000000
END:DAYLIGHT
BEGIN:STANDARD
TZOFFSETFROM:+0300
TZOFFSETTO:+0200
TZNAME:IST
DTSTART:20171028T230000
END:STANDARD
END:VTIMEZONE
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20170611
DTEND;VALUE=DATE:20170613
DTSTAMP:20260416T115104
CREATED:20200319T191544Z
LAST-MODIFIED:20200320T123619Z
UID:11295-1497139200-1497311999@isragen.org.il
SUMMARY:הכנס הגנאלוגי השנתי ה- 12 (2017) – בבית הארחה "האבירים" בעכו
DESCRIPTION: \n \n \n \nהרצאות ומרצים \nהרצאת הפתיחה: ההקדש של מרת כרְִיסולּהָ מאסתאנבול:\nמאתיים שנות מאבק של נשים קראיות לשימור השושלת המשפחתית הרצון האנושי להבטיח פיסת נצח\, ולו קטנה\, באה לכלל ביטוי בדאגה לצאצאים. לא רק הבטחת עתיד הילדים אלא גם זה של צאצאיהם הרחוקים יותר. השאיפה האמתית היא להוסיף ולהטביע חותם על זמנים שבהם לא נהיה נוכחים עוד בגוף\, וזאת\, באמצעות צוואות\, השקעות כספיות וכיוצ״ב. מול השאיפה הזאת עומד אינסוף המשתנים שאותו לא יכול האדם לנחש או לשער ובראש ובראשונה שינויים פוליטיים\, גיאו־פוליטיים\, וסביבתיים\, ובאחרונה\, רצונותיהם ואופיים של הדורות הבאים\, שפעמים רבות אינו עומד כלל וכלל במבחן שאיפותיהם של הדורות שקדמו להם. בהרצאתנו נעשה שימוש בספרות המשפטית העברית והעות'מאנית\, כמו גם במאגר הממוחשב של בתי העלמין של אסתאנבול\, כדי להדגים\, כיצד השינויים במרחב העירוני\, מחוברים לשינויים במדיניות לגבי אופייה של העיר\, וטבע האדם הבלתי נצפה\, זעזעו את תכניותיה של גבירה קראית מאסתאנבול של אמצע המאה השש־עשרה\, אשר בקשה להבטיח את קיומם הכלכלי של צאצאיה עד דור אחרון. \nהמרצה: פרופ' מינה רוזן\nרוזן\, פרופ' אמריטה של החוג לתולדות ישראל באוני׳ חיפה\, שם לימדה היסטוריה ופילוסופיה של ההיסטוריה\, יזמה ובצעה תיעוד ודוקומנטציה של ארכיונים\, בתי עלמין ובתי כנסת בתורכיה\, יוון ובולגריה. אוסף דיגיטלי של 60\,000\nמצבות יהודיות מתורכיה מועלה כעת לאינטרנט על ידי מרכז גולדשטיין גורן לחקר התפוצות באוני׳ ת״א\, בראשו עמדה בשנים 92 ׳ 97- ׳. כתבה וערכה מאמרים רבים ו־ 10 ספרים\, שהופיעו בעברית\, אנגלית ותורכית\, על ההיסטוריה של יהדות האימפריה העות'מאנית וארצות היירשה שלה. ספרה A Journey Through Civilizations: Chapters in the History of Istanbul Jewry\, 1453-1923 יצא זה עתה בבלגיה. ספרה על פדיון שבויים בים התיכון במאה ה־ 17 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת פלרמו. בכתובים כעת – ספר על יהודי שאלוניקי בין שתי מלחמות העולם. \n  \nהמושב הראשון – נשים והסיפור המשפחתי | יו"ר המושב: ד"ר לאה הבר גדליה \nההרצאה: "הן לא כתבו מדם ליבן"\nהקשיים שבהבניית הזיכרון הנשי האישי לנוכח האלם הנשי בימי העלייה השנייה\, ייבחנו על בסיס קורות חייה של מרים ברץ\, ממייסדות דגניה\, וחברות "השומר" שהודרו ונאלמו ברובן מעל במת ההיסטוריה. התיעוד ההיסטורי והביוגרפי של המפעל החלוצי־פועלי\, וממילא של הפועלי נשי\, הוא שעומד בראש מעייניהן של נשות העלייה השנייה\, החלוצית. בכתובים לא תמצא ביטוי לחייהם האישיים אלא רק כתיבה מגויסת. זוגיות\, יחסים אינטימיים\, קנאה\, יחסי שנאה־אהבה\, היו נושאים שנשים לא הרגישו חופשיות לכתוב עליהם. לא בעיתונות הנשית כדוגמת "דבר הפועלת" ולא במכתבים אישיים. עיון בהם יגלה שעיקר מעייניהם נתונים לבניית המולדת ולגיבוש זהות מקומית ורק מעט מאוד לחשיפת רגשות אישיים. האם הייתה זאת תוצאה של צנזורה? האם הנושאים הללו נחשבו לטאבו בקולקטיב? \nהמרצה: ד"ר סמדר סיני\nד"ר סמדר סיני\, חברת קיבוץ עין גב\, ונצר לאנשי העלייה הראשונה\, ממייסדי המושבה מטולה\, עוסקת בהוראת היסטוריה ובחקר נשים ומגדר בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במחקריה כמו בספריה\,\nהיא מבקשת לחשוף ולגלות את קולן הבלתי נשמע של הנשים במציאות הפוליטית והתרבותית של התקופה\, ולנפץ מיתוסים מקובלים על האישה בארגון ה"שומר" ובתנועה הקיבוצית. ד"ר סמדר סיני שימשה כיו"ר היחידה לקידום נשים בתנועה הקיבוצית היום היא מנכ"לית של העמותה לשחזור ופיתוח מושבת הראשונים בראש פינה. \nההרצאה: ״אם שמו היה עברי ויפה בעיני הייתי נושאת אותו":\nאתניות\, מגדר ולאומיות בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין בישראל בא ופן היסטורי וקונספטואלי נהוג לקשור בין סוגיית שם המשפחה של נשים לאחר הנישואין לבין הזהות הפמיניסטית\, אולם ממצאי המחקר שערכתי\, על המשמעויות שמעניקות נשים בישראל לבחירה שלהן בשם המשפחה\, מלמדים כי התהליך בעניין זה מורכב יותר. בהרצאה זו\, אנסה לפיכך להציע תשובה לשאלה\, כיצד מצטלבים מיקומים של אתניות\, מגדר ולאומיות עם "שם משפחה" בישראל\, ולהסביר מה הם הכוחות המעצבים כיום את בחירתן של נשים\, ולעיתים גם גברים\, בשאלת שם המשפחה לאחר הנישואין (ובמקרים מסוימים\, גם לאחר הגירושין). \nהמרצה: ד"ר מיכל רום\nד"ר מיכל רום\, חוקרת ומרצה באוניברסיטת בר אילן\, בחוג לסוציולוגיה ובתכנית ללימודי מגדר\, מנהלת תחום מחקר ופיתוח ידע בארגון "שיתופים" לקידום החברה האזרחית. חקרה בעבודת הדוקטורט את סוגיית שם\nהמשפחה לאחר הנישואין בישראל. מחקרה זה שימש בסיס לספר שיצא לאור בארה"ב וכותרתו \, Feminism Family\, ו- Identity in Israel: Women’s Marital Names Palgrave Macmillan\, 2011 . בשנים ( )\nהאחרונות עוסקת בכתיבה\, הדרכה והנחייה של מחקרים איכותניים בשדה האקדמי ומחוצה לו\, בארץ ובעולם. בעלת תואר BSC במנהל עסקים וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית\, MBA מאונ' בן גוריון ו־ PHD בלימודי\nמגדר מאונ' בר אילן. \nההרצאה: שינויים בשמות פרטיים של נשות דמשק בין המאות הט"ז-י"ט\nיחסית למחקר שמות המשפחה של יהודי המזרח שגם בו יש עדיין פערים גדולים דבר כמעט לא נכתב על שמות פרטיים של הגברים ולא כל שכן של הנשים. אחת הסיבות העיקריות היא היעדר תיעוד (כתובות\, גיטין\nומצבות). פרסום ספר בסוריה בשנת 2011 ובו 270 תעודות מבית הדין השרעי המוסלמי בדמשק בין -1583 1909 מספק הזדמנות לעקוב אחרי שמות פרטיים של נשים וגלגוליהם השונים במהלך תקופה זו. \nהמרצה: השגריר יעקב רוזן\nהשגריר יעקב רוזן כיהן כשגריר ישראל בממלכת ירדן בין השנים 2006-2009 לאחר שנים רבות בתפקידים דיפלומטיים וקונסולאריים רבים ובמדינות שונות בשם מדינת ישראל. דובר שמונה שפות מהן פולנית\, גרמנית\,\nאנגלית\, ערבית ועברית על בוריין. בוגר לימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית\, כתב את הספר "חציית נהר הירדן"\, ומאמרים רבים. \nההרצאה: שמות משפחה של נשים במחקר הגנאלוגי – אתגרים ומתודולוגיה\nעבור חוקר השורשים\, גילוי זהותו של הפרט הנחקר היא מטרה ראשונה במעלה. אולם\, כאשר המחקר נוגע לזהותן של הנשים במשפחה\, פעמים רבות אנו מזהים אותן או יודעים על עצם קיומן בפרספקטיבה ובקונטקסט\nמשפחתי כגון " אימא של"\, "בת של" "אחות של" ועל פי רוב "אשתו של". הבעייתיות של פיענוח שם האישה ושם משפחתה איננה חדשה לאילן היוחסין היהודי\, ימיה כימיו. ולפיכך\, מן הראוי להקדיש לו תשומת לב\nמיוחדת וליצור כלים שיסיעו לחוקר לזהות את הנשים במשפחה. \nהמרצה: ד"ר לאה הבר גדליה\nד"ר לאה הבר גדליה שימשה בתפקידי ניהול בעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה בשנים 2005-2012 ובכלל זה בתפקיד יו"ר העמותה. גנאלוגית מקצועית\, מעבירה קורסים וסדנאות\, מרצה ומתעדת קהילות ובתי עלמין. בשנה האחרונה עסקה רבות בהכנת דוחות למבקשי אזרחות פורטוגלית וספרדית. \nהמושב השני: גנאלוגיה בשירות ההנצחה | יו"ר המושב: גידי פורז \nההרצאה: גנאלוגיה בשירות ההנצחה – שטולפרשטיינה\, אבני נגף\nמאות אלפי אבני נגף קטנות\, בולטות מעל פני הקרקע\, ממוקמות ברחובות הערים בגרמניה ומנציחות בדרך ייחודית את קרבנות השואה\, פרי יוזמתו של גונטר דמניג. בני משפחות הנספים כמו גם תלמידי בתי ספר בגרמניה\, ראשי ערים ושגרירויות נעזרים בשירותים גנאלוגים לאיתור כתובות המגורים להנצחה או לאיתור קרובי משפחה המוזמנים לטכס. הסיפורים המרגשים מאחורי המחקרים לאיתור הכתובת או לאיתור המשפחה המוזמנת להשתתף בטכס הנחת אבני הנגף. \nהמרצה: גידי פורז\nגידי פורז\, עוסק בשנים האחרונות בבלשות היסטורית\, כהגדרתו\, ומתמקד בחקר אילנות יוחסין במטרה לאתר קרובי משפחה. מחקריו מתמקדים בעיקר ביהדות מזרח אירופה בשילוב חיפוש קרובי משפחה שנפוצו בכל\nהע ולם. שגרירות ישראל בברלין ושגרירות גרמניה בארץ מבקשות את עזרתו ומפנות בני משפחה להיות שותפים בהנצחת נספי השואה. בעל תואר בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון בחיפה ולימודי מתמטיקה פיזיקה באוניברסיטה העברית. כאיש הייטק עסק בתפקידי ניהול בכירים בתדיראן ובמוטורולה. \nההרצאה: לתת פנים לנופלים\nארגון המתנדבים "לתת פנים לנופלים"\, עוסק מזה מספר שנים בחקר פרטי חייהם של חללי מערכות ישראל\, שמצבותיהם חסרות וקורותיהם עלומים. המחקר נעשה באמצעות כלים גנאלוגיים\, שימוש בתוכנות גנאלוגיות\,\nחקר ארכיונים בארץ ובחו"ל. כך פוענחו עד כה מעל 100 סיפורי חללים\, נמצאו פרטי מידע\, תמונות ואף בני משפחה בארץ ובחו"ל. במסגרת ההרצאה\, יוצגו דוגמאות לחקר\, כולל השיטות והדרכים שהביאו לידי פיענוח מוצלח. \nהמרצה: דורית פרי\nדורית פרי מירושלים הינה גנאלוגית חובבת\, שעוסקת במשך למעלה מעשור בחקר משפחתה בארצות מזרח אירופה והינה אחת מארבע המנהלות בסניף הירושלמי של עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה.\nבשנת 2013 הקימה את ארגון המתנדבים "לתת פנים לנופלים"\, המפעיל כ־ 25 מתנדבים. \nההרצאה: ארכיון בית לוחמי הגטאות בשרות הנצחת השואה\nארכיון בית לוחמי הגטאות\, ההיסטוריה שלו ואוספיו הייחודיים\, המידע הרב הגלום בו והשימוש שניתן לעשות בו בחקר גנאלוגי ובהנצחת השואה. \nהמרצה: ענת ברטמן אלהלל\nענת ברטמן אלהלל מנהלת ארכיון בית לוחמי הגטאות מזה חמש שנים. מובילה את פרויקט הדיגיטציה\, הנגשת הארכיון וחשיפתו באינטרנט. מקדמת את חשיפתו בפני חוקרים\, אקדמאים ואנשי מקצוע\, ומובילה פרויקטים\nעם ארכיונים ומוסדות אחרים. חברה בוועדת ההיגוי של תערוכות הקבע והתערוכות המתחלפות במוזאון. \nפאנל: אבני נגף\, סיפורי הנצחה אישיים | מנחה: גידי פורז \nמשתתפים:\nשרית שלגי\, הנחת אבני הנגף לזכר בני משפחתי\, משפחת בלאוקופף בברלין\, גרמניה\, כולל תיאור התהליך\, והמחקר הגנאלוגי שהתלווה אליו. גנאלוגית חובבת החוקרת את שורשי משפחתה באירופה )פולין\, רומניה\, ליטא\, גרמניה ואוקראינה( מזה כ־ 10 שנים. שלגי\, סא״ל במיל׳\, הייתה פעילה בעמותה הגנאלוגית OCJGS שבקליפורניה\, ובסניף בקעת הנדיב של העמותה לחקר שורשי משפחה. \nשולמית זלברברג: "אנו הולכים נרגשים עד מאוד במורד בריישטרסה בעיר הקטנה באזווילר ) .)Baesweiller בעוד כמה צעדים נגיע לקו הגמר של מסע לגילוי גורלם של דודתי רוזה פאלקה לבית גריל\, בעלה הרשל ובנם\nסימון – שמעון" \nאילנה מוזס: מספר דקות לפני כן הגיעו למקום שלושה פועלים גרמנים עם מריצה וחומרי בניין\, והניחו שתי אבנים זהובות בשקע שחפרו במדרכה. על אחת נכתב: “כאן גר היינריך מוזס. יליד 1892 . גורש ב־ 26.6.1942 .\nנרצח במינסק". על האבן לידה נכתב: "כאן גרה סוזי מוזס לבית קאולברס. ילידת 1896 . גורשה ב 24.6.1942- נרצחה במינסק." (פורסם בעיתון הארץ\, 27.01.2015 ) \nמושב שלישי: מעגל החיים | יו"ר המושב: מריאנה קרונפלד זבידוב \nההרצאה: "אוצר עדויות על מעגלי חיים הטמונים בארכיונים בישראל – סקירה כללית"\nמקורות המידע הנמצאים בארכיונים בישראל המעידים על טקסי מעבר הנמצאים על הרצף של מעגל החיים. \nהמרצה: מיכל הנקין\nמיכל הנקין\, מנהלת ארכיון העיר חיפה מאז שנת 2007 . בין השנים 2008-2016 כיהנה בתפקיד יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. עסקה בהקמת ארכיונים ומוזיאונים\, סידור ורישום אוספים מוזיאליים וארכיונים.\nבמסגרת עבודתה ביחידת הפיקוח וההדרכה בגנזך המדינה במשך 9 שנים\, שמשה כמדריכה ומפקחת על ארכיוני הרשויות המקומיות בצפון. מאז 2004 נציגת ישראל בוועדת היגוי בינלאומית של החטיבה לאיגודים\nמקצועיים SPA בארגון הארכיונאים הבינלאומי .ICA בוגרת גיאוגרפיה\, מדעי הטבע ופולקלור מאוניברסיטה העברית בירושלים\, לימודי תעודה באוניברסיטת תל-אביב לאוצרי מוזיאונים\, לימודי תעודה במכללת עמק יזרעאל – ארכיונאי מורשה אקדמי. כיום תלמידת שנה שניה לתואר שני בחוג ללימודי המידע באוניברסיטת בר־אילן. \nפאנל: מעגל החיים | מנחה: מריאנה קרונפלד זבידוב \nמושב "מעגל החיים הישראלי" עוסק ברישומי "טקסי המעבר": לידה\, חינוך\, נישואין ופטירה בישראל בעלי מידע יסקרו בפנינו את סוגי הרשומות הקיימות על כל 'תחנה' בחיים ועל אפשרויות/מגבלות השימוש בהן\,\nונשמע על אפשרויות אלטרנטיביות לממוסדות. \nמשתתפים:  \nמריאנה קרונפלד זבידוב\, מנהלת עמיתה של סניף ירושלים של עיל"ם. חוקרת "מחשבת ישראל"\, בהתמחות במיסטיקה עברית קדומה. פרסמה וערכה מספר פרסומים\, ביניהם: "מחשבות ישראל" ) 2000 \, הוצאת ידיעות אחרונות(\, "תוכנית ליבה" ) 2007 \, סילבוס יהודי־ישראלי לעם היהודי\, הוצאת הסוכנות היהודית(. פעילה שכונתית ברמת שרת לקימום מחדש של שכונה חילונית בירושלים המתחרדת. פועלת להקים מרחב חשיבה\nעל חזון ועתיד העם היהודי וישראל. \nמאיר אמסלם\, מנהל גנזך ההורדות במשרד הפנים. על מצאי הרשומות במשרד הפנים\, שהוא בעצם המאגר האולטימטיבי עבור חוקר המשפחה בישראל. מאיר יספר על המגבלות והסייגים ועל מה שניתן לבקש ולקבל\nממשרד הפנים לצורך מחקר גנאלוגי.  \nהרב שמואל שפירא\, מרבני ארגון צוהר וראש בית הוראה שם. היה אחד מיוזמי עריכת נוסח ישראלי לסליחות. הרב שפירא יפרוש בפנינו את הרשומות של המבקשים להינשא – איתורם וזמינותם\, רשימות גיור\nוגירושין. \nחנניה שחור\, מנהל חברה קדישא "קהילת ירושלים"\, ארגון הקבורה הגדול בבירת ישראל. בן ממשיך לאב שהיה בחברות קדישא ודור שמיני למשפחה של קברנים\, יוצא גרמניה. יספר על רישומי קבורה של חברה\nקדישא בישראל\, כיצד ניתן לאתרם ולמלא חללים גנאלוגיים. \nמושב רביעי | יו"ר המושב בנימין פנטליאט \nההרצאה: ארכיון 'הפקידים והאמרכלים באמשטרדם' כמקור למחקר גנאלוגי\nארכיון ארגון "הפקידים והאמרכלים באמשטרדם" )הפקוא"מ(\, שעסק באיסוף וחלוקת כספים ליהודי ארץ ישראל בין השנים 1914-1809 \, מכיל בתוכו בין היתר\, רשימות שמיות של אלפי יהודים שהתגוררו בארץ ישראל\nבאותם שנים וכן רשימות שמיות של תורמים יהודים מרחבי אירופה המערבית. באלפי המכתבים שבארכיון נזכרים גם אישים ומנהיגי קהילות אחרות שעמדו בקשר עם הארגון. \nהמרצה: ד"ר אריה מורגנשטרן\nד"ר אריה מורגנשטרן הוא היסטוריון של תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל בראשית העת החדשה. בוגר המחלקות לסוציולוגיה\, מדעי המדינה\, תולדות עם ישראל ויהדות זמננו של האוניברסיטה העברית בירושלים.\nשימש כחוקר בכיר במרכז דינור של האוניברסיטה העברית ועמית בכיר במרכז שלם בירושלים. מספריו: " השיבה לירושלים : חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע־עשרה" (תשס"ח)\,\n"דוחקי הקץ – משיחיות לאחר המשבר השבתאי" (תשע"ה). \nההרצאה: הגנאלוגיה בשרות ההיסטוריה – צפת במאה התשע-עשרה כמקרה בוחן\nאודות חקר קהילה יהודית קטנה יחסית שנערכו בה חמישה מפקדי אוכלוסין. מאגרי הנתונים אפשרו כריית מידע ) Data Mining ( וניתוח הרשתות החברתיות .) Social Network Analysis ( בהרצאה יודגם כיצד עיבוד\nהנתו נים ממפקדי מונטפיורי\, לא רק במתודה כמותית אלא גם במתודה איכותנית\, אפשרה הפקת תובנות באשר לאירועים היסטוריים ולמצע החברתי־תרבותי עליו פעלו אנשי צפת. \nהמרצה: ד"ר רבקה אמבון\nד"ר רבקה אמבון\, ילידת עג'מי\, יפו. בת בכורה לפליטי שואה מפולין. גדלה והתחנכה בגבעתיים. מזה למעלה מ־ 30 שנים תושבת הגליל\, כיום בעמוקה. נשואה\, אם ל־ 3 ילדים בוגרים שהפכו אותי לסבתא. חיי המקצועיים\,\nהנתמכים בהכשרה אקדמית תואמת\, נעים בשלושה צירים הקשורים זה לזה: מחקר היסטורי\, בדגש על צפת והגליל בעת החדשה\, אוצרותּ של תצוגות היסטוריות וחינוך. \nההרצאה: חקר קהילות: הקהילה האשכנזית בטבריה\nהקהילה האשכנזית בטבריה היא צעירה יחסית ונוסדה בערך בשנת 1770 . צאצאי הקהילה שומרים בגאווה על השתייכותם הטבריינית. בהרצאה אעמוד על שינויים דמוגרפיים בקהילה המשתקפים מתוך רישומי הפטירה\nבעיר\, המופיעים בפירוט בספר. \nהמרצה: בנימין פנטליאט\nבנימין פנטליאט\, עמית מחקר במכון עד הנה לחקר המורשת התורנית בגליציה ובוקובינה\, פעיל במחקר גנאלוגי מזה כחמש עשרה שנים\, ומומחה בחקר משפחות רבניות. לפני כשנתיים פרסם את ספרו הקהילה האשכנזית בטבריה. \nההרצאה: פרויקט פנטסילנד: צעירים\, קשישים וטכנולוגיה – שילוב בין־דורי רב־לאומי בחקר קהילת יהודי קלן\nצעירים וקשישים מישראל וגרמניה שולבו לקבוצת עבודה להפקת סרט דוקומנטרי על תולדות העיר קלן בגרמניה. משך שנתיים עמלה הקבוצה על הפקת סרט של 45 דקות על בסיס תהליך מתמשך של תחקיר ואיסוף מידע\,\nמיקוד\, צילום ועריכת ראיונות נבחרים כקטעי וידאו באופן לא שגרתי. מודל הפעולה המחיש את היכולת ליצור דו שיח רב דורי ורב תרבותי ממוקד מטרה\, שתוצאתו דוקומנט היסטורי מאלף. בהרצאה ישולבו קטעי סרט. \nהמרצה: העיתונאי מיכאל חנן\nהעיתונאי מיכאל חנן\, חוקר ויוצר סרטים דוקומנטריים. בשנים האחרונות התמקד בעבודתו בסרטים על קהילות יהודיות שנחרבו בשואה. במהלך השנים לצד הפקה מקצועית עסק בהכשרת תלמידים וסטודנטים בלימודי\nתקשורת והפקה מעשית ובקידום תקשורת מקומית וקהילתית. \n  \n
URL:https://isragen.org.il/event/%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%94-12-2017-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%97%d7%94-%d7%94/
LOCATION:בית הארחה האבירים – עכו\, ויצמן 2\, עכו\, 24600\, Israel
CATEGORIES:eilam_central,פעילויות של עילם,פעילויות לחברי עמותה,פעילויות לציבור הרחב
GEO:32.923563;35.072028
X-APPLE-STRUCTURED-LOCATION;VALUE=URI;X-ADDRESS=בית הארחה האבירים – עכו ויצמן 2 עכו 24600 Israel;X-APPLE-RADIUS=500;X-TITLE=ויצמן 2:geo:35.072028,32.923563
END:VEVENT
END:VCALENDAR