מאת משה גולן
לאחרונה הופרכה הדעה הרווחת כי הגנאלוגיה היהודית המאורגנת בעת החדשה ראשיתה בארצות הברית וכי אחותה בישראל נוסדה על ידי קבוצה ירושלמית בשנת 1983.
החוקרים ד"ר חנן רפפורט [1] וד"ר ארנון הרשקוביץ [2] במאמרים ב"שרשרת הדורות" [3], הביאו ראיות לפיהן הגנאלוגיה היהודית המאורגנת החלה לפעול בברלין כבר בשנת 1924, למעלה מחמישים שנה לפני אחותה האמריקנית, ובארץ ישראל קמה בעקבותיה הגנאלוגיה היהודית המאורגנת כבר בשנת 1939 על ידי הדר' אשר זיגפריד.
גנאלוגיה, או חקר שורשי משפחה, הוא נושא רב תחומי לחקר ההיסטוריה המשפחתית והשתלשלות הדורות. הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות ועל תולדות המשפחה, וחושף את הסיפור המשפחתי. ראשיתה של הגנאלוגיה בחקר משפחות אצולה, רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו רק במאה ה-16, ורק בסוף המאה השמונה עשרה הטילה הקיסרות האוסטרו-הונגרית את חובת רישום שם המשפחה, ומתן שמות לרחובות הערים, והחלה לערוך מפקדי אוכלוסין לצורך מיסוי וגיוס לצבא. מרביתם של שמות המשפחה היהודיים שאנחנו מכירים הם בני מאתיים שנה בלבד או פחות. יוצאות מן הכלל הן משפחות מיוחסות, ובמיוחד משפחות רבניות כמו לוריא, פרנק, יפה, לנדאו והורוביץ, אשר נוהגות מדורי דורות למנות את שרשרת הדורות, ויש הטוענות שייחוסן מגיע עד לדוד המלך.
קשרי שארות והשתלשלות הדורות הם חלק מן הסיפור המקראי. בספר בראשית, מיד אחרי בריאת העולם, הגירוש מגן עדן ורצח הבל, מקדישה התורה פרק וחצי לשלשלת הדורות מהאדם הראשון ועד נוח ובניו, מרחק של עשרה דורות. גם בתורה שבעל פה ובספרות חז"ל ניכרת החשיבות שהיהדות מייחסת לייחוס המשפחתי.
בתלמוד הירושלמי, ברכות פ"ד, אנחנו מוצאים על מעשה ברבי אלעזר בן עזריה, שנתמנה לראש ישיבה כאשר היה בן 18 שנה בלבד, והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: "לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה".
השימוש בגנאלוגיה ביהדות נועד לצורך זיהוי כוהנים, לויים וישראלים וכן כדי להבחין בין כשרים לבוא בקהל לבין פסולי חיתון וממזרים. בימינו נוסף לה גם שימוש מעשי לצורכי ירושות, הנצחה, זיהוי מחלות תורשתיות, וחיפוש קרובים. המדור לחיפוש קרובים בקול ישראל הפך ל"מדורת השבט" של תושבי ארץ ישראל היהודים עוד שנים רבות אחרי השואה.
הפעילות הגנאלוגית המאורגנת בארץ ישראל החלה עם עלייתו של דר' אשר זיגפריד מגרמניה בשנת 1939 אולם היא פסקה כעבור תקופה קצרה. רק בשנת 1983 הוקם חוג לגנאלוגיה על ידי הגב' אסתר רמון, גם היא ילידת גרמניה. היוזמה נולדה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים בו לימדה אסתר רמון את תלמידיה גנאלוגיה. אל היוזמה הצטרפו אליה שמואל אבן-אור (אורנשטיין), רודה כהן, מזל ליננברג-נבון, רות רגבי ושמואל שמיר. בתחילה התכנסה החבורה בבתים פרטיים ומאוחר יותר, בשנת 1984, החוג היה לאגודה תחת השם "החברה הגנאלוגית הישראלית" שהחלה להתכנס באולם בית הכנסת הרפורמי "מבקשי דרך" בשכונת גבעת אורנים (סן סימון) בירושלים.
המניעים היו שונים. רודה כהן עבדה לפרנסתה כגנאלוגית בכנסיית המורמונים, עו"ד שמואל שמיר, חיפש דרכים לאתר רכוש בעיר העתיקה ושמואל אבן-אור התחבר ליוזמה באמצעות שמות רחובותיה של ירושלים שאותם חקר, אולם המשותף לכולם היה הרצון ללמוד על ההיסטוריה המשפחתית שלהם. מאוחר יותר הצטרפו חברים נוספים כמו חנן רפפורט, פאול יעקובי, יוכבד קלוזנר ואחרים. אסתר רמון ועו"ד שמואל שמיר וחנן רפפורט עדיין פעילים בתחום ומעורים בנעשה בו עד עצם היום הזה. בפברואר 1987 נרשמה האגודה על פי חוק העמותות בשם האגודה הגנאלוגית הישראלית (ע"ר).האגודה הגנאלוגית החדשה הייתה מחוברת בטבורה למסורת הברלינאית. רמון עמדה בראש הקבוצה משך 15 השנים הראשונות, והניחה את היסודות על פי דפוסי האגודה של יהודי גרמניה. במלאת שלוש שנים להקמת העמותה כבר יצא לאור כתב עת בשם "שרשרת הדורות" – בהשראת ה"שטממבאום" הברלינאי שאסתר רמון הייתה חתומה עליו – והיושבת ראש עמדה בראשו. "שרשרת הדורות" משמש עד היום כנושא הדגל העיוני של העמותה ויצאו לו מוניטין, גם עולמי, כמה שנחשב למקור מידע חשוב לכל מי שמתעניין בגנאלוגיה יהודית. האיש שהצטרף יותר מאוחר והיה לרוח החיה בקבוצה, פאול יעקובי, היה גם הוא יליד גרמניה שעסק בגנאלוגיה מצעירותו. גם העורך הראשי הנוכחי של "שרשרת הדורות" הוא ד"ר דן אלדר, צאצא של משפחה "יקית".
ובכלל, העמותה בשנותיה הראשונות הוכיחה חיות נפלאה ויכולת פעולה יוצאת דופן. לבד מ"שרשרת הדורות" לקחה על עצמה העמותה להשתתף בארגון הסמינרים הבינלאומיים בירושלים וכבר בשנת 1984 התקיים הראשון. היום הם נקראים כנסים בינלאומיים והאחרון שבהם התקיים בירושלים בקיץ 2015. מימיה הראשונים כללה האגודה קבוצות דיון מתמחות בארצות מוצא SIG)) ובכלל זה קבוצת ליטא, גרמניה, פולין והונגריה אבל פעילותן התפוגגה משך השנים. בשנה האחרונה נעשים מאמצים לרענן ולהפעיל מחדש את הקבוצות הללו. במקביל השתתפו אז, ומשתתפים גם היום, חברי העמותה בפרויקטים להקמת מסדי נתונים לתועלת החוקרים את ההיסטוריה המשפחתית. לפני כשלוש שנים הועלו לאתר "מפקדי מונטפיורי" מן המאה הי"ט, ולאחרונה הוחל באינדוקס ובדיגיטציה של פנקסי הפקוא"ם.
משך כחמש עשרה שנה פעלה העמותה בירושלים בלבד, וחבריה היו מגיעים מכל קצות הארץ לפגישות החודשיות של העמותה. אך משנת 1998 התארגנו הסניפים הראשונים בתל אביב ובבאר שבע. במהלך השנים גדל מספר הסניפים בהדרגה. כיום מונה עיל"ם שמונה סניפים שמצאו שותפים אסטרטגיים שמשמשים להם אכסניה ומקיימים סינרגיה ביניהם. כך סניף ירושלים שוכן ביד יצחק בן צבי, סניף דן – תל אביב בבית אריאלה, סניף ראשון לציון והסביבה במוזיאון ראשון לציון, , סניף נגב בספרייה המרכזית של באר שבע, סניף חיפה והצפון ב"יד לבנים" בשיתוף רשת הספריות של עיריית חיפה, וסניף השרון ב"בית ספיר" בשיתוף עם מוזיאון כפר סבא הסניפים הם לבה הפועם של העמותה. כאן נפגשים חברי הסניף, ידידים ומתעניינים למפגשים חודשיים ולפעילות שוטפת. עצם הפגישה עם חוקרים ומתעניינים הוא ערך בפני עצמו. מה עוד שאליהם מצטרפות הרצאות והדרכות קבוצתיות ופרטניות. הנהלת העמותה משמשת גוף מתאם ומכוון, וספק של שירותים מרכזיים לסניפים ולחברי העמותה. השירותים הם ניהול תקציבי, גיוס כספים, הקמה וניהול אתר המרשתת של העמותה, ניהול דפי פייסבוק, ההוצאה לאור של שרשרת הדורות, כנסים וימי עיון, קורסים וסדנאות, ארגון טיולי שורשים בארץ .
המהפכה הטכנולוגית של העשורים האחרונים שינתה את הגנאלוגיה תכלית שינוי. בעבר הלא רחוק מחקר גנאלוגי בארץ ישראל היה מתחיל, ולפעמים גם מסתיים, בזה ששופתים קומקום על הכיריים, מחכים שישרוק, ולוגמים כוס תה בנחת עם הסבא, עם הסבתא או עם הדודה, ושומעים באריכות על המשפחה: על תלאות המלחמה, על קשיי העלייה, על חיפוש קרובים שנעלמו, על הדוד המצחיק ועל הכבשה השחורה. גנאלוגיים מתקדמים יותר גם אספו אלבומי תמונות ישנות, הוציאו מהבוידעם מסמכים רשמיים שהצהיבו, ויצרו קשר עם קרובים רחוקים מארצות אחרות. מתי מעט, שהגנאלוגיה הפכה אצלם למעין אובססיה, אז והיום, נוסעים בעולם, מבקרים בארכיונים, נוברים במסמכים, מחפשים בתמונות, מחשבים שנים ומצליבים אירועים.
עידן האינטרנט הפך את העולם לנגיש יותר. הפגישות עם קרובי משפחה הם גם היום התחלה הכרחית בדרך כלל, והבוידעם הוא עדיין מקור מידע חשוב. אבל היום ניתן להגיע למקורות מידע שהולכים ומתרבים ברחבי תבל, באמצעות מנועי חיפוש במרשתת מבלי לקום מן הכורסא. כול אלה הביאו להתרחבות מעגלי המתעניינים בגנאלוגיה והעמותה שהייתה בודדה בזירה בשנותיה הראשונות מצאה את עצמה פועלת לצד מוסדות ישראליים בעלי משקל כמו "בית התפוצות", "יד ושם", הספרייה הלאומית, הארכיון הציוני ועוד. העמותה הייתה חייבת להסתגל למצב החדש. האפשרויות שנפתחו בפני הגנאלוגים שמשו אתגר לעמותה שכן היה צורך לסייע ולהדריך את החברים והמתעניינים בשיטות ובכלים החדשים שהיו זרים לרבים מחבריה, ובעיקר למבוגרים שבהם. העמותה שמה דגש מיוחד בפעילותה על סיוע לחברים בחקר שורשי משפחתם, פתחה סניפים חדשים, הנהיגה רשת של הדרכות וחונכות בסניפי העמותה, ארגנה קורסים וסדנאות, כנסים וימי עיון, הקימה את אתר המרשתת הראשון שלה, והתאימה את כתב העת, "שרשרת הדורות", לצרכים החדשים. בשנות התשעים עיצבה לוגו חדש ובפברואר 2010 החליפו את שמה מ"החברה הגנאלוגית הישראלית" ל"עמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה ע"ר" ובאספה הכללית של שנת 2016 החליטו חבריה להוסיף לה את שם הקיצור עיל"ם.
למרות התנאים המשתנים ניתן לומר כי אופייה הבסיסי של עיל"ם – ה"עמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה" כתנועת מתנדבים ומטרותיה נשארו כשהיו מאז היוסדה בשנת 1983. ועד עיל"ם הנוכחי, משה גולן – יו"ר, רבקה יוגב – מזכירה, אברהם ששון – גזבר, רותי יהב – קשרי חברים ואביעד בן יצחק ועוד 24 חברים נושאי תפקידים שפועלים לצדם, הם מתנדבים. הם ממלאים את התפקיד של ראשי הסניפים, עורכי "שרשרת הדורות", מנהלי אתר המרשתת, מדריכים ומרצים, ראשי קבוצות ורכזים, מארגנים ומנהלים במסירות ובהתמדה ובהתנדבות מלאה. מתוך 29 נושאי תפקידים בעמותה 22 הם בעלי תפקידים חדשים שהצטרפו למעגל העשייה בשלוש השנים האחרונות. היום כמו בעבר, ה"עמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה" משמשת בית לשוחרי חקר שורשי משפחה בישראל וכתובת לכל מי שמבקש לחקור את העבר המשפחתי ולבנות עץ משפחה. העמותה פועלת להפיץ ברבים את חקר שורשי המשפחה שמשמש מכשיר רב ערך בעיצוב הזהות האישית, הקהילתית והלאומית, בהידוק הקשר הבין דורי, ובהנצחת קורבנות השואה.
[1] דר' חנן רפפורט, פסיכולוג קליני – מוותיקי ומבכירי הגנאלוגים בישראל, חוקר, מרצה, איש ציבור ויועץ לראשי ממשלה בישראל. הוא היה המנהל הכללי והמדעי של מכון הנרייטה סאלד; המייסד והמנהל של המרכז העולמי לחקר משפחות רפפורט; בין מייסדי המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי בספריה הלאומית לישראל, וכיום חבר הועד המנהל של מכון זה.
[2] דר' ארנון הרשקוביץ, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, עוסק במחקר גנאלוגי מאז שנת 1999. הקים את פורום "שורשים משפחתיים" באתר "תפוז" בשנת 2001 ויזם את הקמת "ויקיגניה" בשנת 2006. בשנים האחרונות עוסק במחקר אקדמי של תהליכי למידה הקשורים למחקר הגנאלוגי.
[3] "שרשרת הדורות", כתב העת של ה"עמותה לחקר שורשי משפחה" יוצא לאור בתדירות משתנה מאז שנת 1986
—————————————————————————————–
עודכן ב-2021
