בהמשך להנגשה לציבור של מאגרי הנתונים "רשומות א"י", הכוללים מידע הקשור לארץ ישראל, פועלת העמותה להנגיש מידע גנאלוגי המתייחס לרשומות מחוץ לארץ.
דף זה מפרט את הפרוייקטים שנעשו בנוגע לבניית מאגרי נתונים הקשורים לקהילות או מוסדות בחוץ לארץ ומאפשר חיפוש בנתונים אלו.
כל מאגר להלן מנוהל ברשימה נפרדת כשההפנייה אליו מוצגת בהמשך.
האינדקס של ספר מספר 2
"ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (הפקוא"מ)"
1. רקע
- ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (לעיתים פקו"א או פקוא"מ) הוא ארגון יהודי שהוקם באמסטרדם בראשית המאה ה-19, בשנת תקע"ט (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה עד לימי מלחמת העולם הראשונה. מטרת הארגון הייתה איסוף כספים עבור אנשי היישוב הישן. הארגון התחיל כמקבילה אשכנזית לארגון שניהל את הקהילה הספרדית, "ועד פקידי קושטא" באיסטנבול.
- את הארגון הוביל הבנקאי ההולנדי צבי הירש להרן, שפעל לייעול שיטות הגבייה. להרן שיפר את מוסד השליחים, בפועלו למיסוד שיטה להעברת כספים ישירה מהקהילות באמסטרדם לתושבי ארץ ישראל. בעזרת שיטות מינהל וחשבונאות שאימץ מבנק "הולנד את להרן". הארגון פעל על ידי קבלת התחייבויות מסודרות מהקהילות השונות, בניית תקציב שנתי ויצירת מפתח לחלוקת הכספים בארץ-ישראל. הוא יצר מנגנון ריכוזי יעיל ולא התיר גיוס כספים על ידי שד"רים עצמאיים, כפי שהיה המצב לפני כן.
- מערכת גיוס הכספים היעילה והריכוזית הביאה לריכוז עוצמה רבה בידיו של להרן, שניצל זאת כדי להשפיע על היישוב בענייני חברה, כלכלה, חינוך, סעד וייעוד הכספים בארץ. להרן היה שמרן, שהתנגד בתוקף לתנועת ההשכלה, והיה אחד מיריביו החריפים של משה מונטיפיורי במאבק על עיצוב דמותה של ירושלים והתנגד לקשריהם של הפרושים עמו. בין השאר, התנגד בתוקף להקמתו של בית חולים יהודי בירושלים, שכן חשש מהשפעתו של רופא יהודי שהתחנך באוניברסיטה אירופית על הקהילה הירושלמית.
- לאחר מותו ב-1853 המשיכו שני אחיו בדרכו, אך השפעתם הלכה ונחלשה עם התחזקות מגמת הפיצול בציבור האשכנזי. (מתוך "ויקיפדיה")
2. פנקסי הפקוא"ם
-
אחד מדפי המכתבים של פנקס מספר 2
חלק מהארכיון, הכולל 15 פנקסים גדולים בכתב יד, ובהם אלפי העתקי אגרות דואר יוצא, נתגלה באמסטרדם לאחר מלחמת העולם השנייה. הכרכים שנמצאו מכילים את הדואר היוצא מן השנים 1826-1870 וממוספרים 2-16, הכרך הראשון לא נמצא.
בתקופה הראשונה הכילו הפנקסים תכתובות בעברית ובלועזית. בינואר שנת 1836 נעשתה הפרדה, ויש פנקסים עם טקסטים עבריים בלבד להוציא מכתבים בודדים, ופנקסים עם טקסטים לועזיים בלבד.
החל מסתיו 1838 (תשרי תקצ"ט) יש בשולי האגרות מספרים שמהווים הפניות לרישום דומה בפנקס שבשפה האחרת. התברר שבפנקסים הלועזיים יש רשומות – שהגדרנו כ"מעטפות" – המכילו מידע על המכותב, כתובתו, ומועד המשלוח של המסמך, ותו לא. הרשומות הלועזיות הממוספרות הללו מתעדות גם התכתבות שהיתה בשפה העברית. בפועל, כל ההתכתבות המפורטת בפנקסים עבריים תועדה במעטפות בפנקסים הלועזיים.
העותקים המקוריים נסרקו והסריקות ניתנות לעיון תחת הכותרת פקוא"ם במאגרי המידע הדיגיטליים של יד יצחק בן-צבי בירושלים. הפנקסים הללו מהווים מקור היסטורי חשוב לחקר תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל במאה התשע-עשרה.
המידע בכל פנקס מוצג באתר יד יצחק בן-צבי כלהלן:
-
- לכל פנקס: קובץ pdf של אינדקס לפי מקומות יישוב, הכולל את מספרי העמודים בפנקס בהם מופיעים המכותבים מאותו המקום.
- קבצי pdf של המסמכים עצמם.
- הפנקסים מופיעים באתר ביחידות של 50 דפים או 50 עמודים.
3. פרויקט הנגשת פנקסי הפקוא"ם
- עמותת עיל"ם ויד יצחק בן־צבי חברו יחד למיזם משותף לתיעתוק ארכיון הפקוא"ם, במטרה להנגיש לחוקרים ולציבור הרחב את מכלול המידע הטמון בחילופי המכתבים השמורים בארכיון הארגון. באמצעות תשתית דיגיטלית מתקדמת יוכל כל משתמש באתר, לחפש ולבחון את החומר הארכיוני באופן יעיל, נוח ומעמיק, ובכך לשפר את יכולת החיפוש והאיתור של חומר בעל ערך מחקרי והיסטורי.
- לשם ביצוע המשימה הוקם בעיל"ם ועד מתנדבי הפקוא"ם, המונה שלושה חברים — דבורה נצר, עודדה זלוטניק ונחמיה שיף — האחראים על גיוס מתנדבים וניהול פעילות המיזם.
4. הכנת האינדקס הדיגיטלי
- בסיס הנתונים מכיל רשומה לכל פעולה שנרשמה בפנקס.
- המידע שנאסף כולל, בין היתר: תאריך, שפה, שם הנמען/ים, יעד/מקום המושב של הנמען/ים, תואר/תפקיד של הנמען, סוג המסמך (אגרת או מעטפה), הערות ומידע נוסף. עבור כל רשומה שמופיעה ביותר מפנקס אחד, אנו מוסרים גם מידע על מקום הימצאה בפנקס המקביל.
5. תוצרים ראשוניים של הפרוייקט
לנוכח היקף הפרויקט, הצוות המוביל את הפרויקט מזמין מתנדבים נוספים להצטרף למשימה. להרשמה להתנדבות לחץ כאן.
שמות משפחה של יהודי קהיר ודמשק
יעקב רוזן, שהיה שגריר ישראל במצרים, החל להכין אינדקס של יהודי קהיר ודמשק.
ראו הכרזה כאן.
מפקד (נופוס) של יהודי בגדאד ושמות משפחה בעיר
פרטים על מחקרו של יעקב רוזן על שמות משפחה: לחצו כאן
למקורות שמות משפחה בבגדאד (על פי הספר "מסע בבל" של רבי דוד סלימאן ששון מ-1910): לחצו כאן