יד ושם מזמין אתכם להצטרף ל"בוקר של קולנוע": סדרת מפגשים ייחודית של הקרנת סרט תיעודי ולאחריו שיח עם במאי.ת הסרט בשאלות של ייצוג השואה בקולנוע העכשווי.
המפגשים יתקיימו בשעה 11:00 באולם ההרצאות ע"ש אדמונד י. ספרא, יד ושם.
משך המפגש: כשעתיים | מספר המקומות מוגבל
מנחה: ליאת בן חביב, יד ושם
—————————————————————————————————————————
המוזיקאית האחרונה של אושוויץ
9.2.26 | כ״ב בשבט תשפ״ו | בשעה 11:00
בימוי: טובי טראקמן
בריטניה 2025 | 90 דקות
אנגלית בתרגום לעברית
בשיתוף פסטיבל סאונדטראק לקולנוע ומוזיקה
שיח: תמר מצ'אדו, מוזיקולגית, חוקרת מוזיקה בשואה
איך יכולה להיות מוזיקה במקום הנורא ביותר בעולם? "המוזיקאית האחרונה של אושוויץ" חושף כיצד מוזיקה הפכה לחבל הצלה ולצורת התנגדות בתוך זוועות השואה. במרכזו עומדת הצ'לנית בת ה-99 אניטה לסקר-וולפיש, הניצולה האחרונה מתזמורות המחנה, שעדותה מהווה מסגרת לסרט תיעודי רב עוצמה זה.
הסרט בוחן את יחסיהם המעוותים של אנשי ה-אס־אס עם המוזיקה – אשר הכריחו אסירים לנגן לשם בידורם וללוות עובדי כפייה, והפכו את האמנות לכלי נוסף של עינויים. לצד זאת, הוא מציין את פועלם של שלושה מוזיקאים יוצאי דופן – אילזה ובר, שמעון לקס ואדם קופיצ׳ינסקי – שיצירותיהם מתעוררות לחיים בביצועים מרגשים של אמנים בני זמננו, בהם גם בנה של אניטה, הצ׳לן רפאל וולפיש.
—————————————————————————————————————————-
העיר האבודה
27.4.26 | י' באייר תשפ״ו | בשעה 11:00
בימוי: וילי לינדוור
הולנד 2024 | 91 דקות
הולנדית | תרגום לעברית
באדיבות שגירות הולנד בישראל וסינמטק ירושלים
שיח: הבמאי וילי לינדוור (השיחה תתקיים באנגלית, ובתרגום סימולטני לעברית)
בין יולי 1942 לספטמבר 1943 גורשו מאמסטרדם 63 אלף מתוך 77 אלף היהודים שחיו בה. 58 אלף מהם נרצחו.
אזרחים הולנדים רבים סייעו לנאצים במבצע הגירוש: שוטרים, פקידים ומפעילי החשמלית של אמסטרדם, שהיתה אחד מאמצעי התחבורה הראשיים של הנאצים, ושבאמצעותה הועברו עשרות אלפי יהודים לתחנות רכבת בדרכם למחנות ההשמדה.
הבמאי הדוקומנטרי הוותיק וילי לינדוור והסופר חוס לאוטרס מספרים את סיפור הגירוש שנשכח.
———————————————————————————————————————-
לא היה לי אלא כלום – קלוד לנצמן
8.6.26 | כ״ג בסיוון תשפ״ו | בשעה 11:00
בימוי: גיום ריבו
צרפת 2025 | 94 דקות
צרפתית, אנגלית, גרמנית, פולנית, עברית, תרגום לעברית.
שיח: מימי אש, תחקירנית אודיו-ויזואלית, לשעבר אחראית רכש סרטים ופרוייקטים ביד ושם
קלוד לנצמן הקדיש 12 שנה מחייו ליצירת "שואה" (1985), שהגדיר מחדש את ייצוג השואה בקולנוע והפך לנכס מורשת עולמי של ארגון אונסקו.
לנצמן ריאיין קורבנות, עדים ופושעי מלחמה במסגרת מסע חוצה גבולות וחסר תקדים שהניב למעלה מ-220 שעות של צילומים שרובם מעולם לא ראו אור. הדוקומנטריסט הצרפתי גיום ריבו גילה את חומרי הגלם בארכיון בוושינגטון והחליט ליצור סרט תיעודי על לנצמן ועל תהליך ההפקה של "שואה".
הוא בחר בקפידה את החומרים, השתמש רק בטקסטים של לנצמן, וערך בתבונה כדי לשקף את ההוויה של לנצמן בזמן העבודה על הפרויקט. התוצאה היא מחווה מרתקת ומרגשת לאחת מיצירות המופת של הקולנוע העולמי.
——————————————————————————————————————————-
בין שכנים
3.8.26 | כ׳ באב תשפ״ו | בשעה 11:00
בימוי: יואב פוטש
ארה"ב 2024 | 100 דקות
אנגלית, פולנית | תרגום לעברית
שיח: ד"ר יחיאל וייצמן, אוניברסיטת בר-אילן
הסרט 'בין שכנים' הוא מסע קולנועי אל זיכרון שנדחק ואל עדויות שאיש לא רצה לשמוע.
בעיירה פולנית שבה חיו יהודים ופולנים יחד במשך מאות שנים, כל זכר לעבר היהודי נמחק. כעת, העד האחרון וניצול השואה היחיד מהעיירה חושפים סיפור מצמרר – לא על ידי הנאצים, אלא על ידי שכניהם.
באמצעות אנימציה מרהיבה וראיונות אינטימיים, הסרט מציף זיכרונות ושתיקות רועמות, ובוחן את הקשר המורכב בין אהבה לבגידה, פחד וחמלה. כשהעבר משוכתב וההיסטוריה הופכת לכלי פוליטי, בין שכנים חוזר לאלה שהיו שם – למי שראו, למי שהסתירו ולמי שבחרו, למרות הכול, לספר.
—————————————————————————————————————————
צביה ורחלה – לוחמות בגטו ורשה
12.10.26 | א׳ בחשוון תשפ"ז | בשעה 11:00
בימוי: רפאל לבנדובסקי
90 דקות צרפת 2024
פולנית, צרפתית | תרגום לעברית
באדיבות סינמטק ירושלים
שיח: ד"ר לאה פרייס, חוקרת שואה
באפריל 1943 פרץ בגטו ורשה המרד המזוין הראשון נגד הנאצים. הסרט "צביה ורחלה – לוחמות בגטו ורשה" מתחקה אחר שתיים מהלוחמות הבולטות במרד, צביה לובטקין ורחל אוירבך, ודרך סיפור התנגדותן והישרדותן חושף ממדים נסתרים של ההתקוממות ההיסטורית.
——————————————————————————————————————————
חנה ארנדט – אל מול העריצות
14.12.26 | ד׳ בטבת תשפ"ז | בשעה 11:00
בימוי: ג'ף ביבר, חנה גזית
83 דקות ארה"ב, גרמניה 2025
אנגלית בתרגום לעברית
שיח: פרופ' ירחמיאל ריצ'י כהן, האוניברסיטה העברית.
סרט תיעודי השופך אור על חייה ויצירתה של אחת ההוגות הפוליטיות הנועזות והמשפיעות ביותר במאה ה-20.
חנה ארנדט התבגרה כיהודייה בגרמניה בתקופה שבה היטלר עלה לשלטון, ונאלצה להימלט לארצות־הברית. מתוך נקודת המוצא שלה כאסירה פוליטית, פליטה וניצולה, ובזכות התעקשותה הבלתי מתפשרת על שיח מבוסס עובדות, ארנדט גיבשה תובנות פורצות דרך על טבע האדם, על משברי הפליטים ועל הטוטליטריות, ואלו מוסיפות להדהד בעוצמה גם בימינו.
