עשרים שנה אחרי מותה של אימי, רגה פוזר-לאוב – רינה גוברין, העזתי להביט בעברה, וגיליתי אישה שבמשך שנות השואה היתה מופת לעוז רוח ותקווה. היא הגנה על בנה עד מותו באושוויץ, והיא, החילונית, שרדה עם תשע נשים חרדיות, את מחנה פלשוב, אושוויץ, בירקנאו, צעדת המוות עד לשחרור בברגן בלזן. אחרי המלחמה היתה מפקדת הבריחה באזור הבריטי של גרמניה והביאה 34,000 איש ארצה, ובבואה הסירה את המספר שקועקע. ברומן מרובה ז'אנרים המקיף מאה שנה, נחשפת השתיקה בה גדלנו ומה שלא ראינו.

על המרצה: פרופ' מיכל גוברין, סופרת, הוגה ובמאית תאטרון. פרסמה שנים עשר ספרי פרוזה, שירה והגות שתורגמו לשפות רבות וזכו לפרסים בארץ ובעולם. האחרון, "השתיקה של אימא" יצא בספריה לעם/עם עובד ב 2026. גוברין ביימה בתיאטראות הרפרטואריים והיתה מיוצרי התאטרון היהודי. הקימה והובילה במכון ון ליר את קבוצת המחקר 'העברת זיכרון ובדיון', ואת צוות כתיבת ה'התכנסות ליום השואה' המונחלת בידי מכון הרטמן. היתה בין עורכות האנתולוגיה "אבל היתה שם אהבה, עיצוב זכרון השואה" שראתה אור בעברית ובאנגלית. גוברין עטורת הפרסים בארץ ובעולם, צוינה על ידי סלון הספרים הצרפתי כאחת הסופרות שהותירו חותם על הספרות, וצורפה למסדר האומנויות והספרות הצרפתי.