ניוזלטר 2025-3-1

משולחנו של יו"ר עיל"ם

 שלום לקורא 

המחזור השלישי היה מאמץ מרוכז שנמשך כחצי שנה שבו נטלו חלק עיקרי חברי סגל המדרשה, ד"ר לאה הבר גדליה, יועצת אקדמית, אירית הרמן, אחראית על התפעול, רבקה יוגב ורונית ניקולסקי, מנהלה וקשר שוטף עם המרצים והלומדים לאורך כול הדרך. תודה לחברי הסגל ותודה למרצים שתרמו איש איש בדרכו ומן הידע שלו להצלחת המחזור. המועד לפתיחת המחזור הרביעי של לימודי המדרשה טרם נקבע, אבל על פי המסורת של השנים האחרונות יש להניח שהלימודים יפתחו בסתיו 2025.

חודשי האביב והקיץ הפנויים יותר עכשיו, יוקדשו לימי עיון ולאספה הכללית השנתית. מזכירות העמותה תתחיל בהכנות לקראת האספה, וימי עיון ייבחרו מתוך שפע הנושאים שהגנאלוגיה מציעה לנו. אני בודק עכשיו את ההיתכנות להקדיש את ימי העיון הקרובים לנושאים "ספרדים, מזרחיים ואשכנזים", "גנאלוגיה של ניצולי השואה", "פיענוח סודות משפחה" ו"חקר שורשים בפולין". אשמח לקבל הצעות גם מקוראי הניוזלטר ומכול מי שירצה להיות מעורב בתכנון ובארגון תוכנית העבודה של עיל"ם בכלל ושל ימי העיון בפרט.

דני רקוטש וחיים דקל מראשי קבוצת המחקר של מחוז זגלמביה אשר בפולין נענו לקריאה שלי להרחיב את פעילותם ולהפעיל קבוצות פורום אזוריות נוספות בפולין. בעצם הימים האלה הם פועלים להקמתה של קבוצת חבל לובלין. עמנואל בלנקו פועל להקמתו של פורום קבוצת חבל הסאאר.

משה גולן 

המדרשה

עד כה קבלנו נייר עמדה מסכם למחזור השלישי מרונית ניקולסקי הנוגע למבנה המסלולים ובתכנים והוא יסייע לנו בתכנון לוח הלימודים במחזור הרביעי. אשמח לקבל התייחסויות נוספות למבנה ולתוכן.

בסניפי עיל"ם

קהילת הבני ישראל מהודו, הינה אחת מהקהילות העבריות המגוונות אשר התיישבו בהודו במשך אלפי שנים. מקורותיה, תרבותה, שפתה, מנהגיה והקשרה לארץ ישראל אינם סוד כמוס אך רוב הציבור אינו מודע לכך. מי היו נשיאיה ומנהיגיה? אילו קשרים יצרו עם קהילות אחרות? מה הקשר לרמב"ם? והאם אכן הייתה היא שוויונית מבחינה מגדרית? הקהילה אשר ע"פ הנתונים בידנו, החלה לפקוד את ארץ הקודש בשנת 1855, כיום ברובה המכריעה מתגוררת בישראל.

לאחר הובלת המחאות החברתיות בישראל על ידה בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, כמעט והשתתקה. כיום קם דור חדש אשר דובר את זהותו מתוכה.

 על המרצה אליעז דנדקר

 אליעז דנדקר יליד אור-עקיבא ודור רביעי למייסדיה, הינו סופר, מרצה, מו"ל, עיתונאי ואמן.

בן לקהילת הבני ישראל מהודו וצאצא לנשיאי הקהילה מהמאה ה-18. במספר מסעות מחקר בהודו שערך הוא תיעד כ-50 בתי כנסת ובתי תפילה, כ-100 בתי עלמין הכוללים אלפי מצבות ואת התפרסות הקהילה בהודו, פקיסטן, ישראל, עדן שבתימן ובשאר העולם. בשנת 2016 הקים את הוצאת קמודן מוכאדם. אליעז הוציא לאור 7 ספרים עד כה והשתתף בעריכתם של כ-20 ספרים נוספים.

הוא מרבה להתראיין לתקשורת בארץ ובחו"ל ויזם מספר סרטי דוקו, תערוכות, אירועים והקמת ארגונים ועמותות למען קהילות יוצאי הודו בארץ ובעולם. נושאי עשייתו נוגעים בקהילות העבריות מהודו, פוסט טראומה צבאית ושבטיות עתיקה.

התחקות אחר אוצר ספרייתו וספריו העתיקים של סב סבו הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי

רופא מומחה בבריאות הציבור ובמינהל רפואי

רופא נפתי וראש אגף הרישוי במשרד הבריאות לשעבר

מרצה בכיר לשעבר במכללת עמק יזרעאל, בטכניון ובמוסדות אקדמיים נוספים.

בונה הקורס האקדמי הראשון בארץ לגנאלוגיה

זוכה פרס שר החינוך ליוצרים בתרבות היהודית לשנת 1993

מחבר הספר "כפורחת עלתה נצה" לתולדות משפחת ענתבי.

"זגלמביה – קהילה חוקרת" סוקרת את תולדות הקמתה של קבוצת המחקר של יוצאי חבל זגלמביה שבפולין. קהילה אקטיבית בת למעלה מ-200 חברים, בני הדור השני והשלישי.

"חכות במקום דגים: הפעילות החלה לאחר שזיהינו התעניינות רבה בחקר תולדות המשפחה בקרב חברי הארגון. במשך זמן ענינו לשאלות והבאנו תוצרי חיפוש, אך הביקוש גבר והחלטנו לחלוק בידע. משרדי הארגון של יוצאי הקהילה נבחרו לארח את הסדנאות. אספנו תרומות של מחשבים ומסכים. הדגמנו איך משתמשים בתוכנות לניהול עצי משפחה ואיך מתחילים לחקור באופן עצמאי.

הפעילויות המשותפת לגילוי ההיסטוריה המשפחתית של חברי הקבוצה והרחבת עץ המשפחה של האזור הביאו לכך שכיום חלק מבוגרי הסדנאות ממשיכים לנהל את הקבוצות ולייעץ לשאר החברים".

על המרצה:

דני רקוטש, כלכלן, איש מערכות מידע וגנאלוג.

מרצה ומנחה סדנאות בתחום חקר המשפחה.

מנהל משותף של "סדנת חקר שורשי זגלמביה".

פינת החברים

דמי החבר לשנת 2025 הם 200 ₪ ליחיד, 300 ₪ לזוג

ניתן לחדש את החברות בצורה מקוונת. את תשלום דמי החבר השנתיים עדיף לשלם באמצעות כרטיס אשראי או Bit, ואפשר גם בהעברה בנקאית.

דמי החברות משולמת לקראת ראשית השנה לשנה מלאה (12 חודשים).