| אות | מושג בעברית | מושג בלועזית | הסבר | קישורים ומקורות נוספים | |
|---|---|---|---|---|---|
| א' | אב קדמון | Eponymos Ancestor; Progenitor; | הזכר הראשון, הקדום ביותר, המאותר כמחולל שושלת היוחסין המשפחתית. | ||
| א' | אב קדמון מקשר | MRCA = Most Recent Common Ancestor | נקודת החיבור הראשונה ביננו לבין ההתאמה שלנו. סבא וסבתא היא נקודת החיבור הקרובה ביותר ביננו לבין בני דודים מדרגה ראשונה. | ||
| א' | "אבני נגף" | Stolpersteine (בגרמנית) | טבלאות נחושת הקבועות בין אבני מדרכות לפני בתים בגרמניה ובהולנד, בהם התגוררו יהודים שנשמדו בשואה. על הטבלאות חרוטים שמות היהודים, תאריכי לידתם, מועד גירושם והשמדתם. | שי ספיר, "גלגולו של מחזור", "שרשרת הדורות" גיליון 2 (דצמבר 2015), ע'22 | |
| א' | "אונומסטיקה" | Onomastics | חקר השמות, במיוחד שמות פרטיים; מקורותיהם, צורותיהם, משמעויותיהם וכו'. תבנית או שיטה המשמשת בסיס ליצירת שמות ומונחים בתחום מסוים. | קישור | לקסיקון לועזי עברי כרך ראשון ע' 39 (פרולוג 1996). |
| א' | אונרר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם | UNRRA - United Nations Relief ו- Rehabilitation Administration | אונרר"א - ראשי תיבות של "סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות" - גוף לשעבר של האומות המאוחדות, שמטרתו הייתה לטפל בכל הפליטים באזורי הכיבוש של בעלות הברית באירופה ובמזרח הרחוק, לאחר מלחמת העולם השנייה. | קישור | |
| א' | "אוסטיודן" | Ostjuden (בגרמנית) | מונח שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה, שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש. הביטוי שימש כדי להנגיד את מושאיו ל"יהודי המערב". השימוש בכינוי "אוסטיודן" נשא בחובו התייחסות מתנשאת של נחיתות ופיגור, בעיקר בהקשר של הגירת יהודים מזרח-אירופאים לארצות דוברות-הגרמנית. | קישור | |
| א' | אזרחות | citizenship | זיקתו של אדם מבחינה משפטית למדינה ולארץ. למונח שתי משמעויות נפרדות: א. האדם הוא בעל זכויות משפטיות ומדיניות, המקנות לו זכות להשתתף בהנהלת המדינה. ב. האדם כאזרח כפוף למשמעת המדינה ולחוקיה.כל מדינה רשאית לקבוע מי הם אזרחיה ולחוקק לצורך כך חוקים שונים ליישובן של סוגיות הנוגעות למשמעות האזרחות. | קישור | האנציקלופדיה העברית, כרך ב', (תשכ"ג), ע"ע 386-390. |
| א' | "אחרונים" | Last rabbies | "אחרונים", הוא כינויים של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת ה"אחרונים", כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו ה"שולחן ערוך", פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו תנועות החסידות והמתנגדים לה. | קישור | |
| א' | אטביזם | Atavism מלאטינית - atavus = אב קדום, אבי האב | תכונה או מחלה של אחד מאבותיו של אדם החוזרות לאחר דורות אחדים בשל צירוף מקרי של 2 גנים משלימים זה את זה לאחר שנפרדו לאחר התפלגות. | האנציקלופדיה העברית, כרך ב' , (תשכ"ג), ע"ע 474-475. | |
| א' | אידיש | Yiddish | ייִדִישׁ או אִידִית (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית, השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי. | קישור | |
| א' | אילן יוחסין | Family Tree | תיאור גרפי דמוי עץ ענף, למיקום שיוך משפחתי והסתעפויותיו על פני הדורות. | קישור | |
| א' | אימוץ | adoption | הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד לאנשים אחרים. אימוץ יכול להיעשות על ידי זוג שהילד מצטרף אל משפחתם, על ידי מבוגר שמקים משפחה חד הורית או על ידי בן זוג חדש של מי שכבר יש לו ילדים, לדוגמה, גבר שהתחתן עם אלמנה ומאמץ את ילדיה. | קישור | |
| א' | אינדקס (ספרי) | index | רשימות מראי מקום של תיוק רישומי חיים (ראה ערך להלן)בארכיונים שונים. | ||
| א' | אינקוויזיציה | Inquisition | מוסד חקירות ובית-דין, שהקימה הכנסייה הקתולית ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים. נודעה באכזריותה בעיקר כלפי היהודים במאה ה-15 שהגיעה לשיאה בגירוש ספרד ב-1492. המשיכה בפעילותה בפורטוגל וביבשת דרום אמריקה בעקבות הכיבוש הספרדי. רשומות מפורטות של האינקויזיציה נמצאות כיום בארכיוני ספרד. | קישור | האנציקלופדיה העברית, כרך ב' (תשכ"ג) ע"ע 972-984. |
| א' | אליס איילנד | Ellis Island | "אליס איילנד" הוא אי מלאכותי, הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. האי שימש בעבר כמרכז של מחלקת ההגירה של ארצות הברית, ודרכו עברו מרבית המהגרים שהגיעו לארצות הברית החל מסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. | קישור | |
| א' | אמנסיפציה | Emancipation | במקור-מונח מן המשפט הרומי. ביחס ליהודים - הכרזה מדינית והכרה משפטית בשיויון היהודים, בזכויותיהם וחובותיהם כאזרחי המדינות בקרבן חיו, לאלו של בני החברה הלא יהודית במערב ובמרכז אירופה. ראשית התהליך כ-50 שנה לפני המהפכה הצרפתית. השגתו נמשכה כמאה שנה, ואחד משיאיו- "צו הסובלנות" (Toleranz-Edikt) של הקיסר יוזף השני מ-2 בינואר 1782. | קישור | האנציקלופדיה העברית, ערך אמנציפציה, כרך ד' (ירושלים,תשי"ט)ע"ע 71-109 |
| א' | אנדוגמיה | endogamy | חיתון בתוך השבט בין קרובי דם; נוהג שהיה מקובל בקרב קהילות יהודיות במזרח אירופה והתיר נישואין בין בני דודים החל מדרגה ראשונה, בפרט ב"תחום המושב" (ראה ערך להלן). | קישור | |
| א' | אנוסים | conversos; marranos(בספרדית); "נוצרים חדשים". | האנוסים היו יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת, לרוב את הנצרות הקתולית באירופה . התופעה התייחדה בעיקר בספרד ובפורטוגל בעקבות שני גלים של המרות דת המוניות (1391-1414 ו-1492). אולם המרות דת כפויות של היהודים לנצרות ולאסלאם בספרד התרחשו עוד במאות הקודמות. | קישור | ירמיהו יובל, האנוסים, זהות כפולה ועליית המודרניות, (כתר,2014) |
| א' | "אנשלוס" | Anschluss (בגרמנית) | סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני. | קישור | |
| א' | ארבע ערי הקודש | Four Holy Cities | ארבע ערי הקודש : ירושלים, חברון, טבריה וצפת, בהן ישבו יהודים ואשר היו מרכזים רוחניים. | קישור | |
| א' | ארגון הבריחה | "Irgun Ha - Bricha" | תנועת "הבריחה" פעלה באירופה משלהי מלחמת העולם השנייה ועד להקמת מדינת ישראל והייתה אחראית להברחתם של כשלוש מאות אלף ניצולי שואה ממזרח אירופה לכיוון דרום מערב – אל נמלי הים התיכון. המוסד לעלייה ב' של ההגנה, שהוקם כדי לסייע ליהודים לעלות לארץ ישראל למרות האיסור שהטילו שלטונות המנדט הבריטי, נטל על עצמו את ניהול הבריחה.ככל שחלף הזמן התברר כי "הבריחה" יחד עם תנועת "ההעפלה" מילאה תפקיד מדיני חשוב במאבקו של העם היהודי על עצמאותו. | קישור | |
| א' | ארכיון | (בלאטינית) archivum , archium | מקום של כינוס ושמירה מסודרים של מסמכים שקיימת ביניהם זיקה נושאית. למושג ארכיון שלושה מובנים: החומר הארכיוני הראוי לשמירה לצמיתות;המוסד הרוכש חומר ארכיוני, שומר אותו ומעמיד אותו לשימוש; משכן החומר הארכיוני. | קישור | האנציקלופדיה העברית, כרך ה, (תש"ך), ע"ע 910-924 |
| א' | אשכנזים | Ashkenazi Jews | יהדות אשכנז הוא שם כולל למספר עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה. התרבות האשכנזית במאות ה- 18 – 19 התקיימה באזור שבו הלשון המדוברת הייתה יידיש. | קישור | |
| א' | איגוד בינלאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית | IAJGS (International Association of Jewish Genealogical Societies) | ארגון גג בינלאומי, המאגד תחתיו כ-90 אגודות גנאלוגיה יהודיות מרחבי העולם. הוקם בסוף שנות ה-80 בארצות הברית ומטרתו - לקדם את חקר המשפחה היהודית ושימור הזיכרון של קרובי משפחה יהודיים שהלכו לעולמם. מדי שנה, נערך בחסותו כנס בינלאומי בנושאי גנאלוגיה יהודית בעיר אחרת בעולם. | קישור | |
| א' | אימפריה אוסטרו-הונגרית | Austro-Hungarian Empire | ידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. התקיימה באירופה בין השנים 1867- 1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג. | קישור | |
| ב' | באד-ארולסן | Bad-Arolsen | עיר בגרמניה בה נמצא ארכיון המכיל עשרות מליוני מסמכים הקשורים בעיקר לרדיפות המשטר הנאצי ומדיניות ההשמדה שלו. החומרים נאספו על ידי בנות הברית ועברו לטיפולו של האו"ם International Tracing Service) ITS ). כיום, ממשלת גרמניה מתחזקת ומנהלת את הארכיון. | קישור | |
| ב' | ביגמיה | מלאטינית - bis ומיוונית - נישואים | נישואי כפל; לפי משפט ישראל ז0סעיף 181 לפקודת החוק הפלילי,1936) העבירה שעובר אדם "שיש לו בעל או אשה חיים , הנושא אדם אחר, או נישא לו, בחייהם של אותם בעל ואשה". הביגמיה לא נחשבה לעבירה בא"י קודם שנת 1937. | קישור | האנציקלופדיה העברית, כרך ח', (תשט"ז) ע"ע 271-274 |
| ב' | ביל"ו ("בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה"). | BILU | ארגון צעירים יהודי-ציוני אשר הוקם ב-21 בינואר 1882 באוקראינה בעקבות הפוגרומים, "הסופות בנגב", אשר התחוללו לאחר רצח הצאר הרוסי בידי מהפכנים, בשנת 1881. מייסדי ביל"ו הציבו לעצמם למטרה - להתיישב בארץ ישראל במסגרות שיתופיות ולחדש את השפה העברית. | קישור | |
| ב' | בית אב | הגדרת המקרא למשפחה כולל נשים. | לאה גדליה הבר, שמות משפחה של נשים -בעיות ואתגרים במחקר, "שרשרת הדורות" (גיליון דצמבר 2017); בראשית ג ט"ז. | ||
| ב' | ביתא ישראל | Beta Israel | קהילה של יהודי אתיופיה בעלת זיקה וקשרים לתרבות ישראל ולעדות יהודיות . התקיימה במשך מאות שנים כאוטונומיה מבודדת באזור חבש ההיסטורי, שהיה חלק מהאימפריה האתיופית. רוב הקהילה עלה למדינת ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20. | ||
| ב' | בונד | קיצור של השם המלא ביידיש. | הבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, ליטא ופולין היה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897. קראה לצדק ולשוויון כלכליים וחברתיים ועמם לזכויות פוליטיות ליהודים כפרטים וכמיעוט לאומי דובר-יידיש. | קישור | |
| ב' | ביטוח לאומי אמריקני (רישום מוות) | Social Security Death Index | מסד נתונים המתוחזק על ידי שירות הביטוח לאומי האמריקאי מאז שנת 1980. ניתן לשלוף נתונים מהקובץ לאחר רישום באתר https://www.ssdmf.com הקובץ כולל מידע על כל אזרח בעל מספר זהות אשר מותו דווח לרשות הביטוח הלאומי האמריקאי מאז שנת 1962, וכל אדם אשר היה בחיים משנת 1962 ואילך. נכון לשנת 2009, כלל הקובץ 83 מיליון מקרי מוות. המידע בכל רשימה כולל: שם פרטי ושם משפחה (ומאז שנת 1990, גם שם אמצעי), תאריך לידה, חודש ושנת המוות (ותאריך מדויק משנת 2000) מספר זהות והאם רשות מוסמכת הכריזה על מות האדם או אם התקבל אישור מוות. | ||
| ב' | בכור | באנגלית ובצרפתית - Progeniture =בכורה. בלאטינית - Primus =ראשון, genitura=דור, לידה. | הוולד הראשון, בין ראשון לאב ובין אם ראשון לאם. | קישור | האנציקלופדיה העברית, כרך ח', (תשט"ז) ע"ע 691-702 |
| ב' | בריגדה יהודית | Jewish Brigade | חטיבה בצבא הבריטי, שהורכבה כולה מיהודים כחלק מהתנדבות היישוב העברי בא"י למאמץ המלחמה של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. | ||
| ג' | ג'יי. ר. אי. פולין | JRI Poland - Jewish Records Indexing-Poland | תיעוד רשומות לידה, נישואין ופטירה בפולין. | ג'יי. ר. אי. פולין | |
| ג' | ג'דקום | GEDCOM( Genealogical Data Communication) | פרוטוקול להעברת מידע מתוכנה גנאלוגית אחת לאחרת, באמצעות קובץ טקסט. מאפשר אחידות ומשלוח מידע גנאלוגי בדואר אלקטרוני, וכן שיתוף במידע באתרים גנאלוגיים משפחתיים. | ||
| ג' | ג'וינט | JDC -American Jewish Joint Distribution Committee | ארגון צדקה יהודי אמריקאי א-פוליטי, שנועד לסייע לקהילות יהודים במצוקה ותחת איום, באשר הם. הוקם ב 27 בנובמבר 1914 על ידי מיזוג שלושה ועדים לסיוע שהיו נפרדים עד אז. לארגון - סניף פעיל בישראל. | (;האנציקלופדיה העברית כרך י' ע"ע 336-368 (תשי'ט
| |
| ג' | גדוד העבודה | Workers Brigade | גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור היה ארגון חלוצים שיתופי. "פלוגות" גדוד העבודה עבדו ברחבי ארץ - ישראל בין השנים 1920- 1929 | קישור | |
| ג' | גזירות תתנ"ו | כינוי בהיסטוריוגרפיה היהודית לפרעות שנערכו בקהילות יהודיות באיזור הריינוס ב-1096 , על ידי קבוצות איכרים ועירונים מצרפת ומגרמניה במסגרת מסע הצלב הראשון שנודע כ"מסע האיכרים". בקרב היהודים רבו התופעות של מוות על קידוש השם בתגובה לאילוצם האלים להתנצר. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר, 2019), ע"ע 190-191. | |
| ג' | גזירות קנ"א | כינוי לפוגרומים שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391). בערים רבות בארגון וקסטיליה, הותקפו שכונות של יהודים, נהרסו בתי כנסת, אלפי יהודים נטבלו לנצרות ואלפים נרצחו. יהודים רבים נמלטו מספרד הנוצרית אל פורטוגל והחלו לנדוד לכיוון מזרח אירופה. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר,2019), ע' 230. | |
| ג' | גזירות ת"ח-ת"ט | כינוי בהיסטוריוגרפיה היהודית לפרעות ביהודי אוקראינה בשנים 1648-9, שנערכו על ידי איכרים ולוחמים קוזאקים בהנהגת בוגדן חמילניצקי, שמרדו נגד שלטונות פולין. בפרעות נרצחו ומתו ברעב ובמגיפות בין שבעים למאה אלף יהודים, שהיו באותה תקופה כחמישית מכלל היהודים בעולם. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית (דביר,2019), ע' 279 | |
| ג' | גטו | Ghetto | כינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים נפרדים בערים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהחברה הלא יהודית. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה. בסוף המאה ה-18 החלה הכליאה בגטאות באירופה להתבטל. הגטאות שהקימו הגרמנים הנאצים בימי מלחה"ע ה-2 לא נועדו להיות מקום חיים נפרד ליהודים, אלא שלב מעבר בתהליך המוביל ל'פיתרון הסופי" של הבעיה היהודית. | קישור | (מתוך האתר של ספריית מטח בשיתוף של ביה"ס המרכזי להוראת השואה ב"יד ושם"). |
| ג' | גיור | גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות. על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאֵם יהודייה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון המקראית היה גם שימוש במונח "התייהדות" כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה גֵּר ואישה שהתגיירה מכונה גִּיוֹרֶת. ההלכה מבחינה בין גר צדק, שהוא אדם שהפך ליהודי לכל דבר ועניין, לבין גר תושב, שהוא מי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח ולכן יכול לשבת בארץ ישראל. | |||
| ג' | גירוש | expulsion, deportation, transfer | תופעה חברתית ואמצעי מדיני של פינוי בכפיה של אנשים מאיזור מסויים בפקודת שליטיו. במאה ה-20 השתמשו בגירוש במכוון כדי לשנות פני מפת-הלאומים בחלקי עולם שונים. גירוש יהודים במהלך ההיסטוריה, מוכר עוד מתקופת המקרא ויסודו היה כמעט תמיד בשנאת יהודים על רקע דתי, משטמה חברתית-כלכלית ומניע גזעני. | האנציקלופדיה העברית, כרך יא, ע"ע 290-295, (הוצ.מסדה,תשי"ז); עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר, 2019) ע"ע 226-227 . | |
| ג' | גירוש יפו | Jaffa expulsion | ב-17 דצמבר 1914 , פרסם ג'מאל פחה , המפקד העות'מאני הצבאי בא"י ובסוריה, צו לגירוש נתיני רוסיה ביפו - למצרים. ("פנקס המגורשים" נמצא בארכיון הציוני בירושלים). פקודת הגירוש בוטלה במהרה אך המגורשים לא הוחזרו לא"י והשלטונות הבריטיים סייעו למגורשים במצרים. כתוצאה מכך, 10 אלפים איש עזבו את א"י מיזמתם ו-15 אלף איש ביקשו נתינות עות'מאנית מחשש לגירושם בעתיד. | קישור | |
| ג' | גירוש ספרד | Expulsion of Jews from Spain | סילוקם בכפייה בשנת 1492, של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר. בשנת 1497 חל הגירוש על יהודי פורטוגל. בשנת 1498 גורשו גם יהודי ממלכת נווארה. רבים ממגורשי ספרד התיישבו באמפריה העות'מאנית בפרט בבלקן וכן בערי תורכיה. אחרים התפזרו בדרום צרפת, איטליה ומערב אירופה. | קישור | |
| ג' | גירוש תל אביב | Tel Aviv Expulsion | באביב 1917 הוציאו השלטונות העות'מאניים צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב. אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. הצו לגירוש תל אביב הובא לפני פרנסי השכונה בערב פסח תרע"ז, 6 באפריל 1917. כ-10,000 גולים (לפי אומדנים אחרים עד 5,000) יצאו מתל אביב אל רחבי הארץ, והעיר התרוקנה מתושביה. הגולים נדדו לירושלים, למושבות במרכז הארץ (פתח תקווה וכפר סבא) ובצפונה, שם התפזרו בין מושבות הגליל התחתון, בזכרון יעקב, טבריה ובצפת. רק לאחר כיבוש חלקה הצפוני של הארץ בידי הבריטים בסוף שנת 1918 ניתן לגולים לשוב לבתיהם. | קישור | |
| ג' | גירושין | divorce | הפקעה של קשר הנישואין בין בני הזוג. במשפט העברי היא נעשית על ידי גט. הבדלים משמעותיים קיימים בין מערכות-משפט שונות - דתיות וחילוניות ,כנסייתיות ואזרחיות - בדבר האפשרות, התנאים ודרכי הביצוע של גירושין. | האנציקלופדיה העברית, כרך יא, ע"ע 295-300, (הוצ. מסדה, תשי"ז) | |
| ג' | גלות | Diaspora | הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית | קישור | |
| ג' | גליציה | Galicia | גליציה או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין. עד למלחה"ע ה-2 חיו בגליציה, מספר רב של קהילות יהודיות אשכנזיות. גליציה הייתה נסיכות עצמאית מ-1087, ומאז חלוקת פולין בשנת 1772 עד 1918 הייתה ארץ כתר אוטונומית בקיסרות האוסטרו-הונגרית. | קישור | |
| ג' | גנאלוג | Genealog | הגֵּנֵאָלוֹג הוא חוקר שמחפש תשובות הנוגעות למוצא המשפחתי, המתמחה באיתור הקשרים המשפחתיים שבין בני אדם, תיעוד הקשר המשפחתי ביניהם ואף באיתור קרובי משפחה. החיפוש מתרחב לאזורים מהם הגיעה המשפחה, למסורות המשפחתיות ואף לאירועים היסטוריים אשר עצבו והשפיעו על המשפחה. לשם ביצוע פעולות אלו, נעזר הגנאלוג במגוון כלים, ובכללם ראיונות אישיים, מחקר בארכיונים, איתור מסמכים, ניתוח חפצים ותיעוד שבאמצעותם ניתן לשחזר את ההיסטוריה המשפחתית . | ||
| ג' | גנאלוגיה | Genealogy בלאטינית: genus=בית-אב, משפחה. | תחום הגֵּנֵאָלוֹגְיָה, מתמקד בחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין. ענף עזר במדעי ההיסטוריה החוקר את מוצאם, תולדותיהן וקרבתן של משפחות, בתי אב ושושלות. ובתוך כך הגנאלוגיה מבקשת להרחיב את ההקשר ההיסטורי של תולדות המשפחה והמורשת המשפחתית. כיום, משמש חקר היוחסין למטרות מחקר היסטורי, גנטי ומשפטי, תיעוד משפחתי והנצחה. | קישור | |
| ג' | גנום | Genome | מערכת הכרומוזומים השלמה של אורגניזם וסך כל המידע התורשתי שהיא מכילה. ב-2003 הושלם מיזם מיפוי ריצוף הגנום האנושי . | לקסיקון לועזי-עברי, כרך ראשון, (הוצאת פרולוג 1996 ;Matt Ridley, Genome, (Harper,2006) | |
| ג' | גנומיקה | genomics | שילוב בין המחקר הגנטי והמידע המתקבל מריצוף הגנום האנושי לחקר גנום המשותף והמיוחד לקבוצות אוכלוסייה שונות ברחבי העולם. | פרופ' גיל עצמון, ראיתי אותך בהר סיני? מאפייני הגנום היהודי, "שרשרת הדורות" גיליון 3 , יולי 2016. | |
| ג' | גנטיקה | genetics | ענף במדע הביולוגיה העוסק בחקר התורשה.השימוש במושג גנטיקה, נעשה לראשונה ע"י המדען האנגלי וילייאם בייטסון ב-1906 כדי להגדיר עקרונות ותהליכי תורשה כפי שתוארו לפניו ע"י מדענים אחרים שהבולט בהם היה גרגור מנדל. | לקסיקון לועזי-עברי, כרך א' (הוצאת פרולוג 1996);האנציקלופדיה העברית,כרך יא, ערך גנטיקה, ע"ע67-79 , (מסדה, תשי"ז).; Christine Keneally, The Invisible History of the Human Race, (Penguin 2015); | |
| ג' | גנוטיפ | genotype | מכלול התכונות התורשתיות של הפרט או של גזע מסוים, לרבות אלה שאינן באות לידי ביטוי חיצוני. | לקסיקון לועזי-עברי, כרך א' (הוצאת פרולוג,1996) | |
| ג' | גניזת קהיר | Geniza | גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה־ 9 למאה ה־ 19 , ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי מדעי מדעי היהדות , נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי. אוצרות הגניזה הקהירית טומנים בחובם הסכמי נישואין, כּתוּבּוֹת, גִטין והסכמי גירושין, וכן חומר הלכתי רב ומגוון נוסף העוסק בהיבטים השונים של חיי הנישואין. | ד"ר לאה הבר גדליה, שמות משפחה של נשים-בעיות ואתגרים במחקר, "שרשרת הדורות" (גיליון דצמבר 2017);האנציקלופדיה העברית, כרך יא, ערך גניזה ע"ע 82-85 (מסדה,תשי"ז). | |
| ג' | "גשר גליציה" | "Gesher Galicia" | ארגון מלכ"ר שבסיסו בארה"ב, המתמקד בחקר הגנאלוגיה וההיסטוריה של יהודי חבל גליציה - לשעבר מחוז באוסטרו-הונגריה וכיום מחולק בין פולין לאוקראינה. הארגון פועל בעיקר בארכיוני פולין ואוקראינה לרישום מסמכים רלבנטיים, המתעדים את חיי היהודים בגליציה עד לשואה כולל. הארגון מפרסם רבעון בשם" Galititzianer" . | ||
| ג' | "גדודים עבריים" | "Jewish Legion " | 5 גדודי חיילים, מתנדבים יהודיים, ציוניים, שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים. הרעיון להקמתם היה של פנחס רוטנברג ודב בר בורוכוב, והוצא לפועל על ידי זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור, אשר שאפו להקמת גרעין הכוח הצבאי העצמאי לעתיד לבוא של היישוב היהודי בארץ ישראל. | ||
| ד' | "דונמה" (מתורכית) | Dunmeh | כת של חסידי שבתאי צבי שקמה לאחר מותו ב-1676. חבריה התאסלמו מרצון אך נהגו כמוסלמים בגלוי ושמרו על צורה של קיום יהודי שבתאי בסתר. עיקר פעילותה היתה בתורכיה העות'מאנית . סלוניקי הפכה למרכז הדונמה הגדול ביותר, עד חילופי האוכלוסין בין תורכיה ליוון ב-1924. כ-50 שבתאים מקרב יהודי סלוניקי, נלקחו למחנות ההשמדה ונרצחו באושוויץ ומיידנק על ידי הנאצים. | קישור | |
| ד' | דור | Generation | ביסודו, מושג ביולוגי, המתייחס לחילופי האוכלוסיה בתוך חברה מתוך התהליך הטבעי של לידות ומיתות. לתופעה זו ניתנה בכל חברה משמעות תרבותית והגדרה חברתית על סמך חלוקת העבודה לפי הגיל. ההגדרה החברתית של דורות שונים היא בדרך-כלל הגדרה של הבדלי גילים. האנשים שמשתייכים לקבוצת גיל בטווח של כ⁻25 שנה. התקופה שבין הורה לצאצא שלו. שלב באילן היוחסין. "אנחנו דור שביעי בארץ." | האנציקלופדיה העברית,כרך י"ב , עמודים 237-240 (מסדה, תשי"ט,תל-אביב); חנן רפפורט, "סולם הדורות המוחלטים של ד"ר פאול יעקבי" ב"שרשרת הדורות" גיליון 3 יולי 2016 ע' 58. | |
| ד' | דמוגרפיה | Demography | תחום במדעי החברה ובגאוגרפיה, העוסק בחקר ובתיעוד האוכלוסייה, הרכבה, ותפוצתה, שיעור הילודה, התמותה, הנישואים והגירושים בקרבה ועוד. שיטות סטטיסטיות ושיטות מפקד אוכלוסין מהווים את הבסיס לדמוגרפיה המודרנית. | קישור | |
| ד' | ד. נ. א. | DNA (DeoxyriboNucleic Acid) | חומצת גרעין המהווה את חומר הבניין של הכרומוזומים שבגרעין התא בגוף האדם. מכילה את הגנים האחראים להעברת המידע התורשתי. | קישור | לקסיקון לועזי עברי, כרך א' (פרולוג,1996) Matt Ridley, Genome' The autobiography of a species in 23 chapters'(Harper, 1999).
|
| ד' | דף עד | Page of Testimony | טופס מיוחד, שנוצר ב"יד ושם" כדי לשחזר את זהותם האישית ולתעד בקצרה את סיפורי חייהם של ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה בידי הנאצים ועוזריהם. המידע בדף עֵד זה, בן עמוד אחד המוקדש לכל יהודי שנספה, נמסר ע"י ניצולים, בני משפחה שנותרו או חברים, כולל שמות, פרטים ביוגרפיים, ובמידת האפשר גם תצלומים של כל קרבן. ( מתוך אתר "יד ושם") | קישור | |
| ד' | דרכון | passeport | תעודה המונפקת על ידי ממשלה לאזרח, המעידה על זהותו ואזרחותו ונועדה לשמש הרשאה לעבור את גבולות ארצו וכתעודת זיהוי בחו"ל וכן לזכותו בהגנה דיפלומטית וקונסולארית מצד מדינתו. מלבד הדרכון הכללי, קיימים סוגים מיוחדים של דרכונים ותעודות מעבר וכן תעודות מעבר מיוחדות , דוגמת דרכון ננסן לחסרי אזרחות. | קישור | האנציקלופדיה העברית ת כרך יג, (הוצ. מסדה,תשכ"א) |
| ה' | הגירה | Emigration | תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או ביניהן לצמיתות. השימוש הנפוץ במושג הגירה נוגע לרוב לתנועה אנושית החוצה גבולות מדיניים לפרק זמן העולה על שנה. המושג מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה אידיאולוגית או חיפוש אחר הזדמנויות לשיפור רמת החיים ואיכותם. במהלך ההיסטוריה התרחשו תופעות הגירה רבות בזמן מלחמות, אסוונות טבע, רעב . בתולדות האנושות נודעה להגירה השפעה עצומה מבחינה דמוגרפית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ובכמה חלקים באפריקה. בעשור האחרון בולטת ההגירה מאפריקה וארצות המזה"ת המוסלמי לאירופה המערבית. | קישור | |
| ה' | "היאס" ("החברה לסיוע למהגרים עבריים") | HIAS - Hebrew Immigrants Aid Society | ארגון יהודי-אמריקאי, שהוקם ב-,1902 במטרה לסייע ליהודים נתיני ארצות הברית להשיג רישיונות כניסה עבור קרוביהם שבאירופה, לעזור להם בצעדיהם הראשונים בארץ החדשה ולהילחם בחוקים המגבילים את אפשרות ההגירה של יהודים מארץ לארץ. מטרת ארגון היאס כיום היא לסייע לפליטים (לאו דווקא יהודים) באיחוד משפחות ולפעול למען ביטחונם. | קישור | |
| ה' | היישוב "הישן" | The old settlement | היישוב "הישן" מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית. בראשית שנות השמונים של המאה ה-19 החלה תקופה חדשה בדברי ימי היישוב, כאשר החל גל העלייה הראשונה בשנת תרמ"ב (1881), והתגברה צמיחתו של "היישוב היהודי החדש". בספרות המחקר מתוארת התרחבותו של היישוב היהודי בארץ על ידי שתי החברות; תחילתו ברוב "הישן" והוותיק, אשר אליו הצטרפו העולים החדשים יוצרי "החדש", והמשכו בצמיחה משותפת, תוך כדי עימות ויצירה הדדית של שתי הקהילות גם יחד. | קישור | |
| ה' | "העפלה" / עלייה ב' | Immigration | מבצע מתמשך להגירה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים, היבשה והאוויר, בעיקר מאירופה, אשר אורגן על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. | קישור | |
| ה' | "הפלוגרופ". | HP = haplogroup | תאימות גנטית של ענף גדול על עץ המשפחה של המין האנושי , מטריארכלי או פטריאכלי, עפ"י אזור מוצא גיאוגרפי עיקרי עם זיקה לתנועות הגירה קדומות . | קישור | |
| ה' | הסכם ממון | Financial agreement | הסכם בענייני רכוש, בין בני זוג נשואים, לא נשואים ( ידועים בציבור) או בני זוג העומדים להינשא, בו מוסדרים ביניהם כל ענייני הרכוש והממון, בהתאם להעדפותיהם האישיות. תוכנו של ההסכם הוא דרך חלוקת הרכוש הקיים בעת חתימת הסכם הממון ו/או זה שייצבר בהמשך החיים המשותפים, בעת גירושין. | קישור | |
| ה' | הרלדיקה | Heraldry | תחום ידע בהיסטוריה המתייחס לשלטי וסמלי אצולה (coat of arms) בעיקר באירופה, בימי הביניים. מוזיאון הראלדיקה נמצא כיום ברומא. | קישור | אנדרו חרל"פ, לתולדות משפחות חרל"פ - דון יחיא-תובנות חדשות, ("שרשרת הדורות" גיליון 5 דצמבר 207 ע"ע 23,30). |
| ה' | התאזרחות | Naturalization | הליך משפטי המאפשר למי שאינו אזרח במדינה כלשהי - לרכוש אזרחות של אותה המדינה. כללי האזרחות שונים ממדינה למדינה וכוללים בדרך כלל דרישה לתושבות במדינה לתקופה של שנים אחדות עד לבקשת האזרחות ולעתים גם דרישות נוספות כגון הפגנת ידע ובקיאות בשפת המדינה, בתרבותה, בתולדותיה, בחוקיה ובמבנה הפוליטי שלה; ובדרך כלל גם הבטחה, הצהרה, התחייבות או שבועה לציית ולקיים את חוקיה של אותה המדינה. בנוסף, יש מדינות הדורשות מן המתאזרח לוותר על אזרחויות אחרות בהן הוא מחזיק, כלומר אוסרות על אחזקה של יותר מאזרחות אחת. במהלך השנים האחרונות ובפרט לאחר מלחה"ע השנייה ועם העמקת הגלובליזציה העולמית, חלה עלייה במספר המהגרים והפליטים המבקשים להתאזרח במדינות אחרות מחוץ למדינות מוצאם. זאת, כדי לשפר את איכות חייהם או זכויותיהם הפוליטיות , להשיג ביטחון אישי רב יותר ומסיבות אחרות. | קישור | |
| ה | התבוללות | Assimilation | התבוללות של יהודים הוא תהליך היטמעות תרבותית וחברתית של יהודים בקרב לא יהודים הסובבים אותם, ובפרט בעקבות נישואי תערובת. סוג זה של התבוללות נקרא לפעמים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה), גם ללא אובדן הזהות היהודית. במקרים בהם ההתבוללות הגיעה לאבדן מוחלט של הזהות היהודית, התהליך נקרא גם "התבוללות מבנית". | קישור | |
| ה' | התאמות גנטיות | DNA Matches | מידת ההתאמה בין אנשים, של מספר סמנים(markers) ל-D.N.A. ספציפי, הממוקמים על הכרומוזום (ראה לעיל) הנבדק, לצורך קביעת מידת הקרבה הגנטית . | קישור | |
| ו' | וועד לענייני פליטים | War Refugee Board - WRB | הוועד לפליטי מלחמה הוקם בשנת 1944 בפקודתו של נשיא ארצות הברית רוזוולט, על מנת לסייע בפעולות ההצלה של האנשים שנפלו קרבן לרדיפות הנאצים ועוזריהם, בעיקרם ליהודים. | קישור | |
| ו' | וועד "ארבע ארצות" | Committee of four countries | שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין. תפקידיו של הוועד היו גביית מסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות המתאימים וכן שיפוט פנימי הנוגע לתשלום או לאי תשלום המיסים. מאוחר יותר סיגל לעצמו הוועד את תפקיד ייצוג הקהילה היהודית בפולין לפני מלכי פולין. הוועד הורכב מנציגי הקהילות היהודיות של ה"ארצות" אשר הרכיבו את פולין של אותה התקופה. מספר הארצות המיוצגות בוועד השתנה עם שינויי הגבולות והשטחים שעליהם שלטה פולין. וכך השתנה שמו תדיר מ"ארבע ארצות" ל"חמש ארצות" ואף ל"שלוש ארצות". רק לאחר פרישתה של ליטא מהוועד בשנת 1632, הוחלט על קביעת השם "ועד ארבע ארצות" ללא קשר למספר הארצות החברות בו בפועל. | קישור | |
| ו' | "וועד הצירים לארץ-ישראל" / "הוועדה הציונית"/ "הקומיסיה הציונית לפלשתינה"/ "הוועדה הארצישראלית" | Zionist Commission | משלחת של מנהיגים ציוניים לארץ ישראל שהוקם בעקבות הצהרת בלפור ופעל בין השנים 1918–1921, בראשותו של חיים ויצמן. מטרותיו העיקריות היו הנחת יסוד יציב לבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, דאגה ליהודי הארץ ולקשר בין ההסתדרות הציונית והיישוב העברי לבין השלטונות הבריטים בארץ ישראל. | קישור | |
| ו' | "וועד פקידי קושטא" | Constantinople Officials committee | "וועד פקידי וגבירי ארץ ישראל בקושטא" , היה גוף כלכלי שנוסד ב-1726 באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית, על מנת לתמוך ביהודי ארץ -ישראל בכלל ויהודי ירושלים בפרט, שהיו שרויים במשבר כלכלי וקיומי. את הוועד הקים תושב איסטנבול, ר' יעקב בן דוד זונאנה יחד עם אחרים.הוועד פעל באמצעות שליחים לגיוס כספים מיהודי הגולה וחלוקתם ליהודי ירושלים באמצעות "כולל עיה"ק (עיר הקודש) ירושלים" (או "כולל הספרדים בירושלים"), כלומר ועד מקומי שתפקידו היה לחלק את הכספים בירושלים לפי תקנות הוועד. מאוחר יותר סייע הוועד גם לתושבים יהודיים בערי הקודש האחרות בארץ ישראל. | קישור | |
| ח' | חברא קדישא | Chevra Kadisha | ארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות. לספרי החברות קדישא ופנקסי הנפטרים השמורים בחזקתן - ערך רב במחקר הגנאלוגי. | קישור | |
| ח' | חוק השבות | Law of Return | חוק השבות, מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה. החוק התקבל בכנסת ב-5 ביולי 1950 (כ' בתמוז ה'תש"י), והיה במשך שנים רבות הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. בשנת 2018 קיבל רעיון השבות מעמד חוקתי בסעיף 5 של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. העיקרון העומד בבסיס חוק השבות - מתן אזרחות אוטומטית לכל יהודי העולה לארץ ישראל. החוק מגדיר מי זכאי לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה. בשנת 2014 היו בעולם כ-23 מיליון זכאי חוק השבות, מתוכם כ-9 מיליון שאינם יהודים על פי ההלכה האורתודוקסית. מושג מרכזי בחוק השבות הוא המושג "יהודי", וסביב משמעותו התעוררה מחלוקת קשה. בעקבות פסיקות בג"צ, תוקן החוק בשנת 1970, ונוספה לו ההגדרה: "יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". | ||
| ח' | חסידות / תנועת החסידות | The Hasidic movement | החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית, שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה. למחוללה של החסידות נחשב ה"בעל שם טוב" (בע"שט). תלמידיו, בהנהגת המגיד ממזריטש, פיתחו את תורתה והפיצוה. | קישור | |
| ח' | חסידי אומות העולם | Righteous Among the Nations | בהתאם לחוק הישראלי מוענק התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה , תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. זאת, בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים . | קישור | |
| י' | יבום | Levirate | דין תורה לפיו, אם מת אדם בלא בנים, נושא אחד מאחיו את האלמנה ויורש את נכסיו, והבן הנולד ימשיך את שושלת האח שמת בלי בנים. במקביל לאפשרות הייבום נתנה התורה אפשרות לחליצה באם יסרב האח החי לשאת את אלמנת אחיו. | קישור | |
| י' | "יד ושם" | "Yad Vashem" | רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבין-לאומי לחקר השואה והמוזיאונים ועל ידי הכרה בחסידי אומות העולם. | קישור | |
| י' | ידועים בציבור | Publicly known spouses | ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה. הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. | קישור | |
| י' | יהדות אורתודוקסית | Orthodox Judaism | אחד משלושה זרמים גדולים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית לפיה, התורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה. לפיכך, המשתייכים לזרם זה, מקפידים על קיום מצוות התורה ומקיימים אורחות חיים על פי ההלכה הרבנית שהתגבשה לאורך הדורות. | קישור | לקסיקון לועזי עברי, כרך ראשון (פרולוג,1996) |
| י' | יהדות קונסרבטיבית | Conservative Judaism | אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו. היהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית שפעלה במרכז אירופה של המאה ה-19, אם כי נעשתה זרם ממוסד ועצמאי לגמרי רק בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. | קישור | |
| י' | יהדות רפורמית | Reform Judaism | אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני. הרב אברהם גייגר, נחשב לאביו המייסד של הזרם בגרמניה במאה ה-19. השם "רפורמים" רווח בעיקר בארצות הברית; במרבית אירופה מוכרים האוחזים בהשקפה דומה כ"יהדות ליברלית", ואילו בעברית התנועה נקראת "יהדות מתקדמת". | קישור | |
| י' | יהודי האפיפיור | בצרפתית: Juifs du Pape | מונח המתייחס ליהדות רוזנות וֶנֶסֶן (le Comtat Venaissin) שבאזור אביניון בצרפת של ימינו. מדינת האפיפיור התקיימה בין שנת 756 לשנת 1870. לאחר הקמת רוזנות ונסן במדינת האפיפיור מאז 1274, היא הפכה למקום מקלט עבור יהודים, שגורשו מצרפת על ידי המלך "פיליפ היפה". בשנת 1492, עם גירוש ספרד הגיעו למדינת האפיפיור יהודים מגורשי ספרד, ובאותה תקופה היגרו לשם גם יהודים משאר אזורי פרובנס. | קישור | |
| י' | יוחסין | Ancestry/Lineage/Pedigree | יוחסין – במסורת ישראל – מושג בגנאלוגיה; תיאור היסטורי או אגדי של קשרי משפחה של אדם – במיוחד ציון אבותיו או צאצאיו ברשימות או בטבלאות. בתקופת המקרא היו רשימות היוחסין מיוסדות על ההשקפה שקיבוצי האנשים השונים – בתי אב, שבטים, עמים הם יוצאי חלציו של אב קדמון ואף האנושות מוצאה מאיש אחד. בספר בראשית -רשימות הדורות משתלשלים מאדם הראשון ומנח ובניו. רשימות צאצאיהם של אברהם עשיו ויעקב קרויות עפ"ר "תולדות" או "ספר תולדות". מסוג אחר הן רשימות היוחסין לבתי-אבות ושבטים בספרי במדבר ודברי-הימים. רשימות יוחסין היו מצויות כנראה כבר בימי בית ראשון והיו מבוססות על מסורות שבע"פ במשפחות השונות. נראה שאלה נתחברו לצרכים ממלכתיים: מפקדים, שירות צבא וגביית מיסים. בימי שיבת ציון נודעה חשיבות מיוחדת לייחוסם של הכהנים והלויים הכשרים לשמש בבית המקדש ולצורך הוכחת זכותם של שבי הגולה לנחלת אבותיהם. בימי בית שני היוחסין לא היו גורם בקביעת מעמדם של גדולי התורה כמנהיגי הדור וראשיו. אחדים היו אמנם ממשפחות מיוחסות דוגמת רבי יהודה הנשיא אולם רבים היו ממשפחות בלתי מיוחסות ומהם אף מצאצאי גרים. עם חורבן הבית השני, חדל מוסד היוחסין להיות בעל משמעות מעשית והפך לסימן היכר מעמדי-חברתי גרידא. בהווי החיים היהודי במרכז אירופה ובמזרחה, בשלהי ימי הביניים ולאחריהם, נוספה למושג הייחוס משמעות חדשה, חיובית באפיה; מקור התוקף של שושלות יוחסין אלה נבע מעליונותם של גדולי התורה שעמדו בעבר בראש המשפחה וחשיבותו העיקרית של ה"ייחוס" הייתה בשאלות של שידוכין ונישואין. בידי משפחות רבות היו מגילות או ספרי יוחסין – אמיתיות ומומצאות - שנשמרו בקפדנות. | קישור | ( האנציקלופדיה העברית, כרך ט' ערך יוחסין, עמודים 358-363 ). |
| י' | "ילדי טהרן" | The children of Tehran | הכינוי שניתן לקבוצת ילדים, ניצולי שואה מפולין שהועברו ע"י צבא אנדרס דרך ברה"מ לטהראן שבאיראן, ולאחר מכן הועלו לארץ ישראל על ידי הסוכנות היהודית בשנת 1943. | קישור | |
| כ' | כי"ח ("כל ישראל חברים") | (בצרפתית) Alliance Israelite Universelle (A.I.U.) | ארגון יהודי שנוסד ב-1860 על רקע מצוקת יהודים בארצות האסלאם ובמגמה להעניק להם חינוך מודרני. הארגון הקים במחצית השנייה של המאה ה-19 , בתי ספר בבלקן, במזרח התיכון, לרבות בא"י (מקווה ישראל) ובצפון אפריקה . | קישור | |
| כ' | כְּתובָּה | מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות. | קישור | ||
| כ' | כרומוזום | Chromosome | מבנה המצוי בגרעין התא המכיל את הגנים נושאי החומר התורשתי. בגרעין התא של בני האדם - 23 זוגות כרומוזומים, מתוכם 22 זוגות לא מיניים (אוטוזומאליים), המסודרים מן הגדול ביותר (1) עד הקטן ביותר (22) וזוג אחד של המין; 2 כרומוזומים X אצל האשה וכרומוזום X ואחד Y קטן אצל הגבר. | קישור | Matt Ridley, Genome, (Harper Collins, 1999); אנדרו חרל"פ, לתולדות משפחות חרל"פ-דון יחיא - תובנות חדשות, "שרשרת הדורות" גיליון 5 ע' (דצ' 2017) ע' 28
|
| ל' | לוח האבות | אמצעי טכני-גראפי לתיאור מסקנות המחקר הגנאלוגי; בצד שמו של האדם, שמבקשים לקבוע את שלשלת יחוסו המתקרא "הנבדק" (probant), כותבים את שמות הוריו ומעליהם את שמות הורי הוריו ולמעלה מכך עד 16 אבות כלומר 8 זוגות של הורי-הורי- הסבים המחוברים בקווים או בקשתות באופן שיתאר את מורשתו המפוצלת של הנבדק. | האנציקלופדיה העברית,כרך י' ע'971 (תשי"ט). | ||
| ל' | לוח הצאצאים | אמצעי טכני-גראפי לתיאור מסקנות מחקר גנאלוגי; מציינים את צאצאיו של אדם או בעל ואשה, את בניהם , בני בניהם וכו'. יש סוגי-משנה מרובים ושונים של לוחות הצאצאים. יש המוותרים על ציון צאצאי הבנות ומצטמצמים בצאצאי הבנים בלבד בצורת לוחות-מטה - Stammtafel . | האנציקלופדיה העברית, כרך י' ע'971 (תשי"ט). | ||
| ל' | לוח שנה גרגוריאני | The Gregorian Calendar | לוח השנה הנוצרי המקובל, שהונהג על ידי האפיפיור גרגוריוס ה - 13, בשנת 1582 כדי לתאם בין מועדי הפולחן הדתי לתקופות השנה לפי מעמד השמש מול כדור הארץ. | קישור | |
| ל' | לוח שנה יוליאני | The Julian Calendar | בשנת 10 לספירה הנהיג הקיסר אוגוסטוס בכל רחבי הקיסרות הרומית את הלוח ה"יוליאני" , שנקרא על שמו של יוליוס קיסר . בלוח היוליאני היו בכל שנה 365 ימים , ובכל שנה רביעית 366 ימים . כאשר התפשטה הנצרות באירופה החלו למנות את שנות הלוח מיום הולדתו של ישו . אחר כך נוכחו האסטרונומים לדעת , כי השנה לפי הלוח היוליאני , שבה 365 יום ושש שעות ארוכה מדי , משום שכדור הארץ משלים את סיבובו סביב השמש לא ב - 365 יום ושש שעות , אלא ב - ו ו דקות ו - 14 שניות פחות מכך . במשך מאות שנים השתמשו בלוח היוליאני ואז הצטבר עודף של 10 ימים , ועונות השנה - האביב , הקיץ , הסתיו והחורף - פיגרו אחרי הלוח האמיתי בעשרה ימים בערך . | קישור | |
| ל' | לוח שנה יהודי | Jewish calendar | שני נושאים מרכזיים עמדו בבסיס קביעת לוח השנה היהודי - קידוש החודש - הכרזה על יום שנקבע כראש חודש דהיינו, קביעה אלו חודשים בשנה יהיו בני 29 ימים ואלו בני 30 יום ועיבור השנה, כלומר, התאמה של שנת הירח לשנת השמש (ההפרש ביניהן הוא של 11 ימים) באמצעות הוספה של חודש לשנה פעם בשנתיים או שלוש שנים.לאחר חורבן בית המקדש השני, קבעו חכמי ישראל שמספר הימים שבין חודש אדר וחודש תשרי שלאחריו יהיה קבוע, שתהיה חוקיות במספר החודשים המלאים והחסרים , שחודשי אלול ואדר לא יהיו מלאים וזאת בשל חשיבות קביעת מועדם המדוייק והקבוע של חגי תשרי ופסח. עד לשנת 921 לסה"נ היתה סמכות קביעת לוח השנה העברי בידי חכמי ארץ ישראל אולם משנה זו ואילך עברה הסמכות מידי "ישיבת ארץ-ישראל" לידי חכמי בבל בראשות רבי סעדיה גאון - רס"ג. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית (הוצ. דביר,2019) ע"ע 176-177 . |
| ל' | לאדינו/ספאניולית/ז'ודיאו-אספניול | Judeo-espanyol/Ladino | ניב של ספרדית, המדובר בפי יהודים ספרדים, צאצאי מגורשי ספרד, בעיקר בפזורה הים-תיכונית . שפה כתובה בדרך כלל באותיות עבריות (סוליטראו) בתצורה קרובה לכתב רש"י. עוד קודם לגירוש ספרד, השתמשו בלאדינו למשל, לתרגום הגדת פסח מעברית וארמית ללשון המדוברת שהיתה לשון הארץ - רומאנס (Romamance). | קישור | פרופ' עליזה מיוחס ג'ינאו, משפחת מיוחס וקהילת היהודים-הספרדים בירושלים, ("שרשרת הדורות" גיליון 1 , אפריל 2015)
|
| ל' | ליל הבדולח | Kristallnacht | כינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי כנסת, בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה. | קישור | |
| ל' | "לכל איש יש שם" | מפעל ההנצחה של מוסד "יד ושם", לתיעוד שמות הנספים בשואה ולהנצחתם בין היתר בטקס הקראת שמותיהם ביום השואה. כותרת ההנצחה לקוחה משירהּ של זלדה, "לכל איש יש שם". | קישור | לכל איש יש שם-ויקיפדיה | |
| ל' | לערך... / בקירוב... | circa | קידומת מילולית לתאריך מסויים שאינו מדוייק. | ||
| מ' | מדור לחיפוש קרובים | Search Bureau for Missing Relatives | המדור לחיפוש קרובים ולריכוז מענים של הסוכנות היהודית פעל בין השנים 1945 - 2002 , ונועד לסייע לניצולי השואה לאתר קרובים ומכרים שהקשר עמם נותק במהלך השואה. לאחר סגירת המדור הועבר מאגר נתונים של רשומות הבקשות משנות ה-40 עד שנות ה-70 אל הארכיון הציוני המרכזי. המדור לחיפוש קרובים הוציא לאור חוברות של שמות ניצולים מהתופת - "פנקס הניצולים". | קישור | |
| מ' | "מגילת הטבח" | הספר "מגילת הטבח:חומר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה" נכתב על ידי אליעזר דוד רוזנטל ( 1932-1856) . מטרתו העיקרית - להעמיד מצבת זיכרון לעשרות אלפי יהודים שנרצחו באוקראינה במהלך מלחמת האזרחים בשנים 1920-1918 . רוזנטל ערך רישום של העיירות ושל ערי אוקראינה לפי מפתח אלף־בית, תיאר את הפוגרומים והעלה על כתב את שמות הנרצחים, גילם ומשלח ידם. הספר הוא מפעל הנצחה של איש אחד, אשר הקדיש את שארית חייו לתיעוד הפוגרומים ולהנצחת קורבנותיהם היהודים. | קישור | פרופ' גור אלרואי, מגילת הטבח של א.ד.רוזנטל והפוגרומים באוקראינה, 1918-1920. ("שרשרת הדורות" גיליון2,דצמבר 2015). | |
| מ' | מוסד לעלייה ב' | Immigration B Institute | זרוע של ארגון "ההגנה" ששימש כגוף המבצע מטעם הנהגת היישוב של ההעפלה - העלייה לארץ ישראל (שהייתה בלתי חוקית על-פי חוקי המנדט הבריטי). כמו כן רכש המוסד לעלייה ב' נשק עבור "ההגנה" וצה"ל, כולל עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית במלחמת העצמאות. | קישור | |
| מ' | מנדט בריטי | The British Mandate | המנדט הבריטי (ייפוי כוח) על ארץ ישראל, המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוענק לבריטניה על ידי "חבר הלאומים" , בועידת סן רמו 1920, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודי ולהבטיח הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט. הבריטים שלטו בארץ ישראל מקיץ 1917 ועד חודש מאי 1948. | קישור | |
| מ' | מוּסְתערבּים | כינוי לקהילות יהדות המזרח העתיקות ודוברות הערבית שחיו בצפון אפריקה, במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15. הכינוי נטבע על ידי יהודים ספרדים, דוברי-לאדינו שהשתכנו בארצות ערב לאחר גירוש ספרד, מאחר שבעיניהם, דמו יהודי המזרח המקוריים בתרבותם לשכניהם הערביים. ברבות השנים התמזגו המוסתערבים עם יהודי ספרד. | קישור | ||
| מ' | מודעות אבל | פרסום על מותו של אדם או על השתתפות בצער האבלים, או על אזכרה למנוח. | קישור | ||
| מ' | מורמונים | Mormons | הכנסייה המורמונית - "כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים", נוסדה בארה"ב ע"י ג'וזף סמית ב-1830. הכנסייה המורמונית (Mormon Church) היא למעשה הגדולה ביותר ב"תנועת קדושי אחרית הימים" . המרכז העולמי של הכנסייה המורמונית בסולט לייק סיטי, כולל מרכז עולמי למחקר גנאלוגי (LDS )- החברה הגנאלוגית של יוטה. מתוך אמונה בהמרת דתם של נפטרי העולם ה־ LDS מקטלגת שמות ומידע על נפטרים ברחבי העולם גם כאלה שאינם נוצרים תוך הטבלתם לכנסייה, לרבות יהודים ובהם קרבנות השואה. נושא זה מעכיר מדי פעם את היחסים בין היהודים והמורמונים. | קישור | Christine Kenneally, The Invisible History of the Human Race (Penguin, 2015) |
| מ' | מחנות המעצר בקפריסין | The detention camps in Cyprus | הוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949, לצורך כליאת המעפילים המגורשים שהגיעו לארץ - ישראל ובהם רבים מניצולי השואה. | קישור | |
| מ' | "מלאח" | כינוי בערבית לרבעים היהודיים בערי מרוקו, שהיו מתוחמים בחומות. ככל הידוע, המלאח הראשון הוקם ב-1438 בעיר פאס. מקור הכינוי אינו ברור ויש המייחסים אותו לעיסוק היהודים בסחר במלח. היהודים לא הורשו להתגורר מחוץ למלאח אולם בתקופת הפרוטקטוראט הצרפתי החל מ-1912 , חלה הקלה על איסור זה. תחת שלטון וישי שוב אולצו היהודים להדחק לתחומו. כיום, אין יהודים במלאח והם מאוכלסים במוסלמים. | קישור | אליעזר בשן, נשים יהודיות במרוקו, (הוצ. אוניברסיטת בר-אילן,2005);
יעקב אלפסי, מסמטאות המלאח, סיפורים עממיים של יהודי מרוקו (הוצאת "יריד הספרים",2002). | |
| מ' | ממזר | bastard | עפ"י ההלכה - יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות. בכלל זה מי שנולד לאשת איש כתוצאה מניאוף (קיום יחסי מין עם גבר אחר) עם יהודי ומי שנולד מיחסי מין בין קרובי המשפחה המוזכרים בפרשת אחרי מות שבחומש ויקרא. צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת נחשב אף הוא לממזר. | ||
| מ' | מפות קָדַסְטֶר | cadaster maps | בשפה היוונית - חלוקת קרקע. רישום ראשוני של קרקע וחלוקתו לגושים וחלקות. מפת קדאסטר מתארת את החלוקה לשימושי קרקע: התפרוסת המרחבית של מגורים, שטחים ציבוריים, מבני ציבור, בתי ספר, מבני דת, בתי עלמין, שטחים חקלאיים, צמחייה טבעית, דרכים תעשייה ומלאכה ועוד, גם בעיר וגם בכפר. המפות נוצרו בעיקר לצרכי רישום הקרקעות, פירוט הכמות, הערך והבעלות על נכסי נדל"ן לצורכי הקצאת מיסוי. לפיכך נילוו למפות ספרי רישום, המפרטים המידע, לפי מספר החלקה, המופיע על גבי המפה. | קישור | מפות קָדַסְטֶר - אתר גשר גליציה |
| מ' | מפות קדאסטר באוסטרו-הונגריה | במאות ה - 18 וה - 19, נעשו מספר סקרי קרקעות ומיפוי קדאסטרי באימפריה האוסטרו- הונגרית, למטרות הקצאת מיסוי. הראשון, 'סקר ג'וזפין' ( Josephine Survey ), בוצע בשנת , 1785בצו הקיסר ג'וזף השני ולכן נקרא : 'הסקר של ג'וזף', Józefińska metryka . אלפי קהילות בגליציה מופו וגם במחוזות בית הבסבורג. במפות צוינו מספרי החלקות, מספרי הבתים ועוד.היות והצו הקיסרי שחייב אימוץ שמות המשפחה תורשתיים על ידי יהודי גליציה הוצא רק בשנת 1787 , שמות בעלי הרכוש המופיעים, בהקשר לכל מספר חלקה, הם פטרונימיים. סקר הקרקעות והנדל"ן הבא, המכונה 'מיפוי קדאסטר יציב' Stable Cadastre ), או בכינויו הידוע יותר 'הסקר הפרנציסקאני' the Franciscan cadastre or Franciszkańska metryka , נעשה בצו הקיסר פרנסיס הראשון, החל משנת 1817 עד 1861 . | קישור | ||
| מ' | מפקד אוכלוסין | census records | ספירה של כל האוכלוסייה במקום מסוים (מדינה, בדרך כלל), תוך איסוף מידע לצרכים סטטיסטיים. מפקדי אוכלוסין בעידן המודרני משתמשים בשיטות סטטיסטיות אשר מטרתן לקשר בין מספר האוכלוסין, והיבטים דמוגרפיים שונים כגון: גיל, מין, מצב משפחתי, מצב כלכלי ואמונה דתית. | קישור | |
| מ' | מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל | 1922 Census of Palestine | מפקד אוכלוסין 1922 היה הראשון של שלטונות המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ונערך ב-23 באוקטובר 1922. | קישור | שמואל שמיר, מפקדי אוכלוסין בארץ ישראל בשלהי המאה ה ־ 19 ובמאה ה־ 20 ומאגרי מידע נוספים ("שרשרת הדורות גיליון 4 ,מאי 2017") פרופ' יהושע בן-אריה, גנאלוגיה וגיאוגרפיה היסטורית-שכונות ומשפחות בירושלים ("שרשרת הדורות" גיליון 1, אפריל 2015) |
| מ' | מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל | 1931 Census of Palestine | מפקד אוכלוסין 1931 בארץ - ישראל היה השני מטעם שלטונות המנדט הבריטי ונערך ב-18 בנובמבר 1931. | קישור | מפקדי אוכלוסין בארץ ישראל בשלהי המאה ה ־ 19 ובמאה ה־ 20 ומאגרי מידע נוספים ,שמואל שמיר, ("שרשרת הדורות" גיליון 4 מאי 2017) |
| מ' | מפקדי אוכלוסין עות'מאניים | Ottoman Censuses | בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים 1884, 1905, 1911, ו-1915, בעיקר במטרה להטיל מיסים, או לאתר גברים לשירות צבאי. | קישור | מפקדי האוכלוסין העות'מאניים - ארכיון המדינה |
| מ' | מפקד מונטפיורי | Montefiore Censuses | שישה מפקדים אשר נערכו אודות יהודי ארץ ישראל ומצרים בתקופת השלטון העות'מני, בהוראתו של הנדבן היהודי-אנגלי, משה מונטיפיורי[1], ובעת ביקוריו בארץ. המפקדים נערכו בארץ ישראל בשנים 1839, 1849, 1855, 1866,1875[2], ובמצרים בשנת 1840. הטפסים המקוריים של המפקדים שמורים בארכיון קרן מונטיפיורי Montefiore Endowment בלונדון, ועותק מהם נמצא על גבי מיקרופילמים במכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית (גבעת רם, ירושלים). עותק נוסף נמצא בבית הספר ללימודי יהדות של לונדון London School of Jewish Studies. המפקדים מהווים מקור מידע חשוב ביותר אודות משפחות אשר חיו בשנים הרלוונטיות בארץ ישראל. | קישור | |
| מ' | מפקדים במדינת ישראל | Population Censuses in Israel | מפקדי אוכלוסין בישראל נערכים במדינת ישראל, באחריות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחת למספר שנים, במטרה לאסוף נתונים על אוכלוסייתה של המדינה. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995 ו-2008. | קישור | |
| מ' | מרשם אוכלוסין | Population Registry | מערכת רישום ממשלתית של הנתונים האישיים הבסיסיים (לידות, נישואים, פטירות וכדומה) של אזרחיה ותושביה. | קישור | |
| מ' | משפחה גרעינית | Nuclear Family | זוג הורים וילדיהם . | ||
| מ' | משפחה מורחבת | Extended family | כל בני המשפחה שמעבר להגדרת המשפחה הגרעינית. | ||
| מ' | "מתנגדים" | Opponents | מתנגדי תנועת החסידות - בעיקר מקרב הישיבות בליטא. ראשיתה של התנגדות זו במערכה שניהלו הגאון מווילנה - הגר"א ותומכיו, נגד תנועת החסידות בשלהי המאה ה-18. מאוחר יותר הוקמו במרחב הליטאי מוסד הישיבה המודרני ותנועת המוסר, שנעשו גם הם מזוהים עם ה"ליטאים" קרי, "המתנגדים". | קישור | |
| נ' | נוטריקון | abbreviation | ה"נוֹטָרִיקוֹן", מקורו בלטינית Notarium = "כתיבה מהירה". בעברית - קובץ של ראשי תיבות אשר הפך, עם הזמן, למילה העומדת בפני עצמה. | קישור | ד"ר חנן רפפורט, על קיצורי לשון וכתב, ראשי תיבות ונוטריקונים על מה שביניהם ואלו מהם הפכו לשמות משפחה, ("שרשרת הדורות",גיליון 1, אפריל 2015). |
| נ' | נומרוס קלאוזוס | Numerus Clausus | הגדרה כוללת לשיטות להגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות למכסה קבועה בשל חוסר במקומות לימוד או בשל סיבות פוליטיות וחברתיות שונות. השיטה ננקטה כאפלייה דתית/גזעית בעיקר כלפי היהודים, בשנות ה-20 של המאה ה-20 ברוסיה, פולין, הונגריה ואף בארה"ב. | קישור | |
| ס' | (ה)סיפור (ה)משפחתי | Family story | כלל המידע הקשור לגנאלוגיה המשפחתית | ||
| נ' | נישואי תערובת | Intermarriage | נישואים של יהודי עם לא יהודיה או של יהודיה עם לא יהודי, , נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי על העם היהודי בשל החשש מהתבוללות. מבחינה הלכתית, נישואים בין יהודים ללא יהודים כלל אינם אפשריים. לפי המסורת, נישואי שמשון, דוד ושלמה לנוכריות התקיימו רק לאחר גיורן. | קישור | |
| נ' | נישואין אזרחיים | Civil marriage | נישואים שהמעמד הפורמלי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא בידי נציג מוסד דתי | קישור | |
| ס' | "ספר לבן" | White Paper | דו"ח או מדריך רשמי המתייחס לבעיות ולפתרונן. במדינות חבר העמים הבריטי מתייחס המושג למסמך המציג את מדיניות הממשלה ומובא לאישור הפרלמנט. הספר הלבן של 1939, הידוע גם בכינויים "ספר המעל" של מקדונלד, הספר הלבן השלישי או "הספר השחור", הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי ממשלת בריטניה מתוקף המנדט הבריטי בארץ ישראל ב-17 במאי 1939. קדמו לו הספר הלבן הראשון שפורסם על ידי וינסטון צ'רצ'יל בשנת 1922, והספר הלבן של פאספילד משנת 1930. | קישור | |
| ס' | סאונדקס | Soundex | סאונדקס הוא אלגוריתם פונטי שמאפשר לזהות שמות לפי צלילם ואופן הגייתם, ובכך להתגבר על הבדלי כתיב לא משמעותיים, העלולים לנבוע משגיאות כתיב נפוצות. סאונדקס הוא הנפוץ מבין האלגוריתמים הפונטיים. נמצא בשימוש במדורי חיפוש שמות משפחה באחדים מן האתרים למחקר גנאלוגי. | קישור | |
| ס' | "סוּבּוֹטניקים" | Subotnics | בני קהילה רוסית-נוצרית אשר התגיירה במרוצת המאה ה-19, וחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיות שונות ובהן - שמירת השבת. ומכאן שמקור השם "סובוטניק" - במילה הרוסית "סוּבּוֹטה" (שבת). חלקם היגרו לארץ-ישראל והתיישבו במושבות החקלאיות הראשונות בגליל. | קישור | |
| ס' | סוכנות יהודית | The Jewish Agency for Israel | הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר "הסוכנות היהודית", היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי. עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל. | קישור | סוכנות יהודית- ויקיפדיה |
| ס' | "סולם הדורות המוחלטים של יעקבי" | “Jacobi’s Absolute Generation Scale“ = ”Jacobi’s AGS | ד"ר פאול יעקבי ז"ל, פיתח שיטה לרישום כרונולוגי של דורות על עצי משפחה המאפשרת סינכרוניזציה - התאמת הזמנים והדורות של קבוצות קרבה הנמצאות על עצי משפחה שונים, הרמוניזציה - השוואה, התאמה, ואיתור של אנשים הממוקמים באופן סימולטני על עצי משפחה שונים - אלה הקרובים ואחרים שאינם קרובים ביניהם בכלל. וכן סינכרוניזציה והרמוניזציה בין עצי המשפחה לבין אירועים חברתיים והיסטוריים. | ד"ר חנן רפפורט, "סולם הדורות המוחלטים" – של ד"ר פאול יעקבי, ("שרשרת הדורות" גיליון 3, יולי, 2016) | |
| ס' | סנטימורגן | CENTIMORGAN | הסנטימורגן הוא יחידת מידה של מרחק גנטי וסימנה - cM. ככול שמספר יחידות הסנטימורגן גדול יותר הקרבה הגנטית בין 2 אנשים נבדקים, גדולה יותר. הסנטימורגן מתיחס לגודלו של אזור מסוים על פני הכרומוזומים שבו נמצאים מקטעי דנ"א משותפים וככול שאלה רבים יותר הקרבה הגנטית גדולה יותר. הסנטימורגן נקרא ע"ש המדען והגנטיקאי תומס מורגן מאוניברסיטת קולומביה. | קישור | |
| ס' | ספינות מעפילים | Immigration ships | אוניות ששימשו להעלאת יהודים מאירופה וצפון אפריקה לא"י מ1934 עד 1948. בחלק מהתקופה נעשתה העלייה למרות התנגדות הבריטים ששלטו בארץ. בין הידועות - "סטרומה", "סלבדור", "מפקורה", "אגוז" ,שטבעו וטובעו וכן "אקסודוס" שהגיעה לנמל חיפה ומעפיליה - ניצולי השואה, גורשו חזרה למחנות העקורים בגרמניה. | קישור | |
| ס' | "ספרדים" | Sephardi Jews | במדינת ישראל, מרבית עולי ארצות האסלאם המכונים מזרחיים, מזוהים בדרך כלל גם כ" ספרדים", בשל מורשתם התרבותית-גאוגרפית והיות רבים מהם גם צאצאים למגורשי ספרד שהתפזרו במדינות אגן הים התיכון. | קישור | |
| ס' | ספרי טלפונים | Directories | כולל ספרי טלפון (White pages) לפי בדר אלפאבת של שמות משפחה ואזורי מגורים וספרי עסקים (Yellow pages) -"דפי זהב" בישראל, לפי סיווג מקצועי. | קישור | |
| ס' | ספרי "מי ומי" | Who's Who books | מתפרסמים אחת לשנה. ניתן למצוא בהם מידע מקורי, לרוב בדוק, על האיש המפורסם בהם, בני משפחתו ופועלו. | קישור | שמואל שמיר,מפקדי אוכלוסין בארץ-ישראל בשלהי המאה ה-19 והמאה ה-20 ומאגרי מידע נוספים ("שרשרת הדורות" גיליון 4 מאי 2017) |
| ס' | ספרי "נפוס" | מפקדי אוכלוסין שנערכו ע"י השלטון העות'מאני בא"י . מכילים מידע דמוגרפי רב ערך למחקר הגנאלוגי. | קישור | שמואל שמיר, מפקדי אוכלוסין בארץ-ישראל בשלהי המאה ה-19 ובמאה ה- 20 ומאגרי מידע נוספים ("שרשרת הדורות" גיליון 4 , מאי 2017) | |
| ס' | ספרי קהילות | Community books | ספרים שנכתבו לאחר השואה על ידי יוצאי / ניצולי קהילות באירופה המתארים את הקהילות ובד"כ משמשים גם כ"ספרי יזכור" והנצחה לקהילות שנחרבו. מוסד "יד ושם" מו"ל גם "פנקסי קהילות" לאותה מטרה. | קישור | ספרי קהילות-תרגום |
| ס' | "סֶרטִיפִיקָט" | Immigration certificate | כינוי לאשרת הגירה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות וקטגוריות, שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון ובמטרה להגביל את מימדי העלייה היהודית. | קישור | |
| ע' | עבודת "שורשים" | מיזם חינוכי שנתי בחטיבות הביניים בישראל שמטרתו - תיעוד המורשת המשפחתית. | |||
| ע' | עגונה | אישה שבעלה נעלם ואין יודעים אם הוא מת או חי. אם מת הבעל, היא תוכל להינשא, אבל אם הוא חי, והאישה תינשא לאחר ואח"כ "יופיע" הבעל הראשון - היא תצטרך להתגרש משני בעליה, הראשון והשני, ובניה יהיו ממזרים. בגלל תוצאה זו מובן מה טעם נזהרים בהתרת עגונה. | |||
| ע' | עות'מאנים | The Ottomans | שילוב של שבטים ממרכז אסיה, שפלשו מערבה, התבססו בתורכיה כמרכזם והתגבשו לכח צבאי ומדיני כובש החל מראשית המאה ה-14. ארץ-ישראל נשלטה על ידי האמפריה העות'מאנית במשך כ-400 שנה, החל מכיבושה בידי הסולטאן סלים הראשון בשנת 1516, וכלה בשנת 1917, עם כיבוש הארץ בידי הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי במלחמת העולם הראשונה. | קישור | |
| ע' | "על כנפי נשרים" (מבצע) | מבצע העלאתם של כ־50,000 יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות לחיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוך ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד': "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע "מרבד הקסמים" וכן מבצע "ביאת המשיח". | קישור | ||
| ע' | The fifth ascent | העולים הגיעו מאירופה ומאסיה לארץ - ישראל בין השנים 1932–1939. העלייה החלה בממדים צנועים והתגברה בשנים1932–1935 בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. סיום העלייה היה עם תחילת מלחמת העולם השנייה. | קישור | ||
| ע' | עלייה ראשונה | The first ascent | עלייה של בין 25,000–35,000 יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904), שהגיעו בעיקר ממזרח אירופה ותימן. | קישור | |
| ע' | עלייה רביעית | כונתה גם:" עליית גרבסקי", בעיקר מפולין, בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל. | קישור | ||
| ע' | עלייה שלישית | גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת 1918 ועד 1923 בסיום המשבר הכלכלי העולמי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. | קישור | ||
| ע' | עלייה שנייה | גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת 1904 עד 1914. בשנות העלייה השנייה השתקעו בארץ כ-35,000 עולים, רובם ממזרח אירופה (בעיקר מתחום המושב ומגליציה) וכן מתימן. מבין עולי העלייה השנייה היו שגיבשו "במהלך התקופה מסגרות רעיוניות וארגוניות חדשות שהטביעו חותם עמוק על תולדות היישוב. | קישור | ||
| ע' | עליית "אעלה בתמר" | כינויה של עליית יהודים מתימן לארץ - ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) כחלק מהעלייה הראשונה. מקור הכינוי בפסוק: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר" (שיר השירים, ז', ט'); "בתמר" - שינוי סדר האותיות של תרמ"ב. | קישור | ||
| ע' | עליית "החסידים"/ "תלמידי הבעש"ט" | "עליית החסידים" לארץ ישראל בקבוצות וביחידים בערך משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לבעש"ט. שיירת חסידים המונית שבאה בשנת ה'תקל"ז (1777) התיישבה בגליל. השיירה הונהגה בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק תלמידיו של המגיד ממזריטש - ממשיכו של הבעש"ט ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. בשנת תק"מ – 1780 לערך הם ייסדו את הקהילה החסידית האשכנזית בטבריה. | קישור | בנימין פנטילאט,הקהילה האשכנזית בטבריה, ("שרשרת הדורות" גיליון 5 ,דצמבר 2017) | |
| ע' | "עליית הנוער" | תנועת נוער ציונית, שנוסדה בגרמניה ב-1932 על ידי רחה פרייאר, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית. עם עליית הנאצים לשלטון , נטלו המוסדות הציוניים והלאומיים בא"י את "עליית הנוער" בראשות הנרייטה סאלד, תחת חסותם. | קישור | ||
| ע' | The Aliyah of the pupils of the Genius from Vilnius | עלייה המונית של קבוצות יהודים מליטא שהתיישבו בארץ ישראל החל מ-1813 ובמרוצת המאה ה-19, מתוך ציפייה לגאולה בשנת ת"ר 1840. עלייה זו כללה מאות עולים ובתוכם משפחות צעירות, בשלושה גלים עיקריים. המובילים שבהם היו מתלמידי הגר"א וקרובי משפחתו. במעשה זה הניחו העולים את הבסיס לחידוש היישוב היהודי בירושלים ולהתפתחותו הדרמטית תוך יובל שנים, כאשר האוכלוסייה היהודית בירושלים הפכה לרוב בקרב תושבי העיר. בלטו בהנהגת הקהילה האשכנזית המתרחבת בירושלים - משפחות ריבלין וסלומון. | קישור | ||
| ע' | עלילת דם | Blood libel | עלילת דם היא האשמה שקרית כלפי יהודים, בעלת מאפיינים אנטישמיים, על ביצוע רצח לצורכי פולחן דתי. לאורך ההיסטוריה שימשו עלילות הדם כמניע לביצוע פוגרומים, רציחות, שריפות תלמוד והתנכלות ליהודים. | קישור | |
| ע' | עץ משפחה | Family Tree | עיין "אילן יוחסין". | ||
| ע' | "Akevoth" | אתר הכולל בסיס נתונים לחקר יהדות הולנד | קישור | שי ספיר, גילגולו של "מחזור" , ("שרשרת הדורות" גיליון 2, דצמבר 2015) | |
| ע' | עקורים / מחנות עקורים / שארית הפליטה | Displaced people / Displaced Camps / survivors | שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כך נקראים במחקר ההיסטורי ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שטרם מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים. | קישור | |
| פ' | פולין (חלוקת) | Division of Poland | "החלוקה הראשונה" בשנת 1772 על ידי רוסיה , פרוסיה ואוסטריה. "החלוקה השנייה" בשנת 1793 על ידי רוסיה ופרוסיה . "החלוקה השלישית" בשנת 1795 - כיבוש שרידי פולין על ידי שלוש שכנותיה ב-1795. בראשית המאה ה-19 מצאו עצמם יהודי פולין מפוזרים בין 3 מעצמות; החבלים הצפוניים המערביים כולל פוזן וורשה בשלטון פרוסיה. דרום פולין, כולל הערים לובלין, לבוב, וקרקוב תחת שלטון אוסטריה . יהודי ליטא, מזרח פולין, בלרוס ומזרח אוקראינה כולל מינסק וילנה ובריסק תחת שלטון רוסיה. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר,2019) ע"ע 373-374. |
| פ' | פולין "הקונגרסאית" | בימי מלחמות נפוליאון הוקמה "הנסיכות הגדולה של ורשה" ואחרי המלחמות בעקבות קונגרס וינה (1814) הוקמה "פולין הקונגרסאית" שאמנם היתה שייכת לרוסיה , אך קיימה חקיקה פולנית נפרדת. בעקבות התקוממויות גורמים פולנים לאומנים, ביטלו הרוסים את האוטונומיה הפולנית באופן סופי עד ראשית המאה ה-20. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר , 2019) ע' 382. | |
| פ' | פנוטיפ | phenotype | מכלול התכונות של אורגניזם - פיזיות ופסיכולוגיות הבאות לידי ביטוי חיצוני, והן תוצאה של המטען התורשתי של האורגניזם ושל השפעת תנאי הסביבה. | קישור | לקסיקון לועזי-עברי, כרך ב' , (הוצאת פרולוג, 1996); פרופ' גיל עצמון, ראיתי אותך בהר סיני? מאפייני הגנום היהודי, "שרשרת הדורות" יולי 2016. |
| פ' | פ.פ.או. | FPO | ארגון הפרטיזנים המאוחד היה ארגון מחתרת יהודי אנטי-גרמני שפעל בגטו וילנה. הארגון איחד בתוכו יהודים קומוניסטים, בונדיסטים וציונים. | קישור | |
| פ' | פנקסי הקהילות | Community Notebooks | פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם. | קישור | |
| פ' | פנקסי כתובות | פנקס הכתובות כולל פרטים רבים על כל כתובה וכתובה: תאריך הנישואין, שם החתן ואביו, שם הכלה ואביה, הסך הכולל של ערך הנדוניה, שמות החותמים, נוסח חתימת החתן ועוד. בספרייה הלאומית אוצר גדול של כתובות מוזיאון ישיבה אוניברסיטה ניו יורק, אוסף מולדובן ניו יורק, ספרי קטלוגים של מוזיאונים ועוד. | קישור | לאה הבר גדליה, שמות משפחה של נשים – בעיות ואתגרים במחקר ("שרשרת הדורות" גיליון5, דצמבר 2017) | |
| פ' | פנקסי מוהלים | בהם נרשמו על ידי המוהלים שמות היילודים והמילדות. | קישור | לאה הבר גדליה ,שמות משפחה של נשים – בעיות ואתגרים במחקר, ("שרשרת הדורות" גיליון 5 דצמבר 2017) | |
| פ' | פנקסי נפטרים | רישום נפטרים ומקומות קבורתם על יד חברות קדישא. | קישור | בנימין פנטילאט, הקהילה האשכנזית בטבריה ("שרשרת הדורות" גיליון 5, דצמבר 2017) | |
| פ' | פקוא"ם | Organization of Amsterdam officials ו- economists | ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם ( פקוא"מ); ארגון יהודי שהוקם באמסטרדם בראשית המאה ה-19, בשנת תק"ע (1809), ופעל במשך למעלה ממאה שנה במטרה לגייס תרומות למען ארץ ישראל ולמען קהילות יהודיות באירופה ובמזרח. החל משנת 1817 עמד בראשו צבי הירש להרן, בנקאי ונדבן יהודי הולנדי. על שם הארגון נקרא רחוב האמרכלים בירושלים. הפנקסים של הפקוא"ם אוצרים בתוכם את ההתכתבות הענפה שהתקיימה לאורך שנות קיומו בין הארגון לקהילות היהודים באירופה ובמזרח, והם הופכים למאגר מידע ומועלים למרשתת תוך שיתוף פעולה בין "יד יצחק בן צבי" ו"העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה" (עיל"מ). | קישור | פקוא"ם-ויקיפדיה |
| פ' | פרטיזנים | Partisans | כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר (ראו גם גרילה) שפועל נגד כוחות כיבוש. הכינוי מתייחס בדרך כלל ללוחמים בתנועות מחתרת נגד הכיבוש הנאצי באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. | קישור | |
| פ' | פרייהייט (דרור) | Freiheit | פרייהייט - תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית שפעלה בגולה. התנועה דגלה בחינוך לערכים לאומיים וסוציאליסטיים, טיפוח תרבות יהודית, לימוד השפה העברית והגשמה עצמית חלוצית על פי עקרונות הציונות. | קישור | |
| פ' | פרעות / פוגרום | Riot / pogrom | פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית; מובלת בידי המון מוסת (אך לעיתים בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים. במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה בעיקר ברוסיה, פולין ואוקראינה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מתמיכה ציבורית ברעיונות אנטישמיים, שזכו לעיתים קרובות לעידוד השלטונות. | קישור | |
| צ' | (ה)צלב (ה)אדום | The Red Cross | קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (נוסד ב-1863), שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים. | קישור | |
| ק' | "קואורדינציה ציונית לגאולת ילדים" | The Zionist Coordination Committee | ארגון שהוקם ב-1946 לאיתור לפידיון ולטיפול בילדים יהודים יתומים וילדים שהוסתרו במהלך השואה בפולין, אצל משפחות נוצריות, במנזרים ובבתי יתומים. הוועד הנבחר כלל נציגים של תנועות נוער שונות ופעל מהעיר לודז' - המרכז היהודי העיקרי בפולין לאחר המלחמה. הארגון טיפל גם בילדים יהודים שהגיעו במהלך המלחמה לברית המועצות והוחזרו לפולין במסגרת הסכמי הרפטריאציה בין שתי המדינות. ילדים אלה התחנכו במוסדות חינוך סובייטיים ופולניים והיו מנותקים לחלוטין מחינוך יהודי. הארגון קיבל לצורך פעילותו תרומות מההסתדרות הציונית ומהג'וינט. | קישור | |
| ק' | קונגרס ציוני עולמי | The World Zionist Congress | כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות; המוסד היהודי-ציוני העליון לחקיקה ולקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית. הקונגרס הציוני העולמי הראשון של צירי התנועה הציונית התכנס בעיר בזל שבשווייץ בין 29 ל-31 באוגוסט 1897 - א' עד ג' באלול תרנ"ז. יוזם הקונגרס ומנהיגו היה בנימין זאב הרצל. | קישור | |
| ק' | קד"מ (קבוצת דיון מיוחדת) | SIG (Special Interest Group) | קבוצת חוקרים בעלי עניין משותף, החולקים את המידע שברשותם לתועלת שאר חברי הקבוצה. | קישור | אתר עיל"מ ראו "דור לדור". |
| ק' | קנטוניסטים | (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) | ילדים יהודים, שגוייסו בכפייה לשירות צבאי של 25 שנים, על ידי הרשויות ברוסיה בהוראתו של הצאר האנטישמי ניקולאי הראשון (1825-1855). הגזרה הוטלה החל מ-1827, והרשויות הפעילו כפייה גם כדי לנצרם. היהודים כונו חיילי ניקולאי (ברוסית: Николаевские солдаты). שיטת הקנטוניסטים בוטלה על ידי הצאר אלכסנדר השני ב-26 באוגוסט 1856. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית,(דביר,2019) ע' 380 |
| ק' | "קינדרטרנספורט" ("משלוח ילדים") | (גרמנית) Kindertransport | כינוי למשלוחי הצלה של 12,000 ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים משטחי גרמניה הנאצית, אוסטריה וצ'כוסלובקיה לבריטניה בין דצמבר 1938 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, מתוכם 10,000 ילדים יהודים. את ההחלטה על מבצע ההצלה קיבלה ממשלת בריטניה בעקבות אירועי ליל הבדולח ולחצם של גורמים יהודיים ברחבי העולם. | קישור | |
| ק' | קפיטולציות | Capitula (בלטינית); Capitulations (באנגלית) | חוזה בין מדינות המקנה זכויות מיוחדות לנתיני אחת המדינות המתגוררים בתחומיה של מדינה אחרת. במזרח התיכון הגדירו הקפיטולציות את זכויותיהם ומעמדם של נתיני מדינות אירופה וארצות הברית , שחיו בתחומי האימפריה העות'מאנית. הקפיטולציות כללו ענייני המעמד האישי, שיפוט בפלילים, מסחר, ספנות, חינוך, דת ועוד. הן העניקו זכות שיפוט קונסולארי או שיפוט על ידי טריבונאלים מעורבים וכן מידה ניכרת של אוטונומיה בעינייני דת וחינוך והגנה מפני שרירות , שחיתות ושנאת זרים של הממשל העות'מאני המקומי. | קישור | לקסיקון פוליטי של המזרח התיכון במאה העשרים בעריכת יעקב שמעוני ואביתר לוין (דבר,1974) |
| ק' | קק"ל (קרן קימת לישראל) | KKL - JNF | חברה לתועלת הציבור שנוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901. נועדה לאיסוף תרומות כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. | קישור | |
| ק' | קראים | Kraites | כת פורשת מן היהדות במאה ה-8-9 . מייסדה-ענן בן דוד, התנגד להלכה היהודית המקובלת. הקראים מחייבים הסתמכות על התורה שבכתב-מקרא ומכאן שמם . המאות ה-10 וה-11 היו תקופות פריחה של הקראים . קהילות קראים חיו בעיראק, ביזנטיון, ספרד, פרס, הבלקן, אשכנז וברחבי מזרח אירופה. חילוקי דעות חריפים עד גילויי איבה היו בין חכמי ישראל לבין חכמי הקראים. עם זאת, השלטונות המוסלמים בשעתם לא הבדילו בין הקראים לשאר היהודים בכל הנוגע להגבלות ולגזירות וכך גם הנאצים כללו את הקראים בין היהודים שנשלחו להשמדה. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים,היסטוריה ישראלית, (דביר,2019) ע"ע 170-171. |
| ר' | "רוסלאן" | "Ruslan " | האונייה הראשונה שהפליגה רשמית מהאימפריה הרוסית לארץ - ישראל בשנת 1919 ועל סיפונה כ-700 נוסעים- עולים ושבים. נחשבת לסנונית הראשונה שפתחה את תקופת העלייה השלישית. | קישור | |
| ר' | רומניוטים | Romagnotes/Romaniots | כינוי לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, ואשר בניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. על פי המסורת הרומניוטית, מקור העדה - ביהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השני והתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. מספר קהילות אף טוענות שנוסדו בתקופה שבין חורבן בית ראשון לתחילת התקופה הרומית . הרומניוטים דיברו ניב יווני קדום שנקרא "יווניטיקה", ותפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה שביוון. נכון לתחילת המאה ה-21 , מתגוררים חברי העדה בעיקר ביוון, במדינת ישראל, ובעיר ניו יורק. | קישור | |
| ר' | רישום זכויות במקרקעין בישראל | Registration of land rights in Israel | רישום זכויות במקרקעין בישראל, שהוא רישום וקביעת הבעלות על מקרקעין בישראל נעשה כיום בעיקר על פי שיטת טורנס, אך היות שכ־5% מהקרקעות בישראל טרם מופו והוסדרו כהלכה (מספר זה הולך ופוחת עם השנים), מתקיים במקביל גם רישום ציבורי של עסקאות בקרקעות אלו. הגורם האחראי על מרשם המקרקעין בישראל הוא אגף רישום והסדר מקרקעין של משרד המשפטים, המפעיל תשע לשכות רישום מקרקעין אזוריות ושלוש שלוחות. לשכת רישום המקרקעין נקראה בתקופת השלטון העות'מאני בשם הטורקי טאפו (בוטאה בערבית טאבו) - כינוי המקובל עד היום. תהליך הסדרת המקרקעין החל באמצע המאה ה־19, ונמשך בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל. | קישור | |
| ר' | רישומי חיים | BMD/ Vital Records | מקור ראשוני במחקר גנאלוגי - רישומי לידה (Birth), נישואין וגירושין ( Marriages ), פטירה ( Death ). | ||
| ר' | רקטה | recte (rectification) | משמעות: "למעשה", "לתקן". שכיח בגליציה-פולין. יהודים התחתנו בטקס יהודי בקהילה כדת משה וישראל אך לא נרשמו כנשואים בפני הרשויות האזרחיות. כאשר נולד ילד יהודי, הוא היה מבחינה משפחתית-משפטית בן/בת לאם חד-הורית וקיבל את שם משפחת אמו ברישומי הרשויות האזרחיות. אבל היהודים קראו לילוד לפי שם משפחת אביו ורק בשלבים מאוחרים יותר, לעתים שנים רבות לאחר הלידה, כאשר ההורים נרשמו כנשואים בפני הרשויות האזרחיות, ניאותו השלטונות לאשר לילוד 2 שמות משפחה של הוריו, כאשר מילת החיבור "רקטה" הפכה לחלק אינטגרלי משם המשפחה. לדוגמא: "כהן רקטה ישראל". | קישור | |
| ש' | שארות | מכלול הקשרים המתבססים על מוצא מהורה משותף או קשרים משפחתיים אחרים (נישואין, אימוץ ועוד). | |||
| ש' | שארית הפליטה / עקורים / מחנות עקורים | Displaced people / Displaced Camps / survivors | היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ובשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, לא מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים. | קישור | |
| ש' | שומרונים | שומרונים (בעברית שומרונית: - שָׁמֶרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל. הקבוצה נוצרה ממיזוג אוכלוסיות שהוגלו על ידי האשורים לשומרון לאחר חורבן ממלכת ישראל עם שרידי בני ישראל שנותרו בארץ לאחר החורבן.מרבית השומרונים חיים כיום בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם של השומרונים דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה (הכתוב בכתב שומרוני, שהוא דומה לכתב העברי הקדום אך שונה מעט ממנו, ומכיל שינויים עלילתיים קלים). במהלך ההיסטוריה נתגלעו מחלוקות בעלות אופי דתי בין השומרונים לבין היהודים. לאורך ההיסטוריה חוו השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי הביזנטים הצלבנים והערבים. | קישור | עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר, 2019) ע'39.
| |
| ש' | "שטעטעל" | Shtetel | כינוי ביידיש לעיירה היהודית - צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. | קישור | ;עשהאל אבלמן, תולדות היהודים, היסטוריה ישראלית, (דביר,2019) ע' 280 |
| ש' | שם נעורים | N'ee (צרפתית)/ Maiden name (אנגלית) | שם משפחה של בני זוג לפני שינוי שם ; בד"כ מתייחס לשם נעורים של בת זוג טרם נישואיה. | ||
| ש' | שם פרטי | Given name | שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה. לרוב ניתן שמו הפרטי של אדם על ידי הוריו, בסמוך למועד לידתו. ביהדות מוכרז שם הבן בפומבי במהלך טקס ברית המילה שלו. שם הבת מוכרז ליד ספר התורה ביום שבו קוראים בו, או בטקס זבד (מתנה/שמחה) הבת. | קישור | |
| ש' | שמות משפחה יהודיים | Jewish Surnames | שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית. בתרבות היהודית כמו בתרבויות רבות אחרות נהוג שבני זוג וילדיהם מזוהים באותו שם משפחה, אשר עובר מדור לדור. בדרך כלל, שמות משפחה קבועים (כלומר, כאלה שעוברים מדור לדור) בקרב יהודים הם תופעה חדשה יחסית בהיסטוריה. רוב השמות הספרדיים נקבעו אחרי הגירוש של שנת 1492 בתור אמצעי לשמר זהות קהילתית. רוב השמות האשכנזיים (מגרמניה וממזרח אירופה) אומצו בין 1787 לשנות ה 1830 כחלק ממדיניות שלטונית לרשום את הנתינים היהודים. בגליציה-פולין, תחת שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הועברו לעתים בנים למשפחות "אומנות" על מנת למנוע רישום לשירות צבאי בעתיד. הם קיבלו את שם המשפחה ה"אומנת" וכאשר שבו בבגרותם לחיק משפחתם נשאו 2 שמות משפחה. | קישור | בית התפוצות בתוך מאגר שמות המשפחה |
| ש' | שם משפחה פטרונימי | שמו הפרטי של אב או סב, שנהפך לשם משפחה. (אברהם-אברהמס, אברמוב, יעקב- יענקלביץ). | קישור | בית התפוצות בתוך מאגר שמות המשפחה | |
| ש' | שם משפחה מטרונימי | שם מטרונימי – שמקורו בשמה הפרטי של אם או סבתא מאמהות המשפחה, בתוספת סופית שמשמעותה יחס שייכות ; (רבקה-ריבלין, בלה-ביילין). | קישור | בית התפוצות בתוך מאגר שמות המשפחה | |
| ש' | שם משפחה טופונימי | שם גאוגרפי/טופונימי של מקום (עיר, עיירה, איזור או ארץ) – חלק ניכר מכלל שמות המשפחה מבוסס על מקומות. השמות משקפים גם את נדודיו של עם ישראל. (ירושלמי, המבורגר, טולדנו, צנעני, שרעבי, יזדי). | בית התפוצות בתוך מאגר שמות המשפחה | ||
| ש' | "שרשרת הדורות" | שם כתב העת של "העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה" (כיום - עיל"מ). יצא לאור לסירוגין ובמתכונות שונות עד לשנת 2017. | |||
| ש' | שתוקי | שתוקי הינו מצב הלכתי של אדם, אשר איננו מכיר את אביו ומכיר רק את אימו. פירוש המילה נובע מכך שכאשר שואל הילד את אימו "מי הוא אבי?", אין לה ברירה אלא להשתיקו. מכיוון ששתוקי איננו יודע מי הוא אביו, וקיים סיכוי שאב זה הינו ממזר או אדם אסור, דינו כדין "ספק ממזר". שתוקי רשאי להינשא אם כך רק לעבדים משוחררים או גרים. כמו כן, לעניין זה יש השלכות לדורות (דין שתוקי הוא דין לדורות). | קישור | ||
| ת' | תור הזהב | The Golden Age | כינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד בין המאה ה-9 למאה ה-13, תחת השלטון המוסלמי . המונח "תור הזהב" נטבע על ידי היסטוריונים יהודים אנשי "חכמת ישראל" בגרמניה בראשית המאה ה-19, כחלק מהניסיון לאמץ את יהדות ספרד שלפני הגירוש כדוגמה ומופת להשתלבות בסביבה. | קישור | |
| ת' | תורשה | Heredity | העברה של חומר תורשתי שמקודד למידע תורשתי, שיחידותיו קרויות גנים, מהורה לצאצאיו בתהליך הרבייה. | קישור | |
| ת' | "תחום המושב" | (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") | כינויים של השטחים, שיוחדו בלעדית עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917. שטחים אלה נרכשו לאחר שלוש חלוקות פולין-ליטא והתגוררה בהם אוכלוסייה יהודית גדולה, בניגוד לאזוריה הפנימיים של רוסיה שהיו כמעט ריקים מיהודים. שורת צווים ותקנות אסרה על היהודים המקומיים להגר לתוך רוסיה הישנה והגבילה אותם לשטחי "התחום". | קישור | |
| ת' | תעודות נישואין וגירושין | Marriage ו- Divorce certificates | תעודות המונפקות על ידי המדינה או הרבנות לאישור נישואין או גירושין. | ||
| ת' | תעודות | Certificates, Papers | מכלול התעודות שמונפקות לאוכלוסיה מטעם רשויות המדינה, לצורך אישור רשמי של סטטוס מסויים. | ||
| ת' | תעודות לידה | Birth certificates | תעודת לידה היא תעודה ציבורית של המדינה המאשר לידה ובו נקבעים שם היילוד, מינו, תאריך הלידה, מקום הלידה ושמות ההורים. במדינות רבות, בעיקר בעבר, נקבעה בתעודה גם השתייכותו האתנית של היילוד. תעודת הלידה משמשת הוכחה בעת תביעת אזרחות והיא המסמך הרשמי היחיד של קטין עד שמוענקת לו תעודת זהות. | קישור | |
| ת' | תעודות פטירה | Death certificate | תעודה רישמית, המעידה על פטירת אדם ומועדה. | קישור |
